״ישבתי בבסיס, פתאום עדכנו אותי שיש מלא אנשים עם מסכות. חלק מהחבר'ה שלנו מהיחידה מחזיקים אותם והם לא יודעים מי האלה האנשים האלה שמחזיקים אותם״, סיפר אחד מהלוחמים.
לוחם נוסף סיפר: ״אני חייב להגיד שהבנתי. היה ברור לי שזו משטרה צבאית, כי אם לא - היינו פועלים. אבל עדיין, ההלם הזה, שנכנסים אליך בפנים מכסות כאילו אנחנו המחבלים פתאום״.
מנהל החקירה ביחידה הארצית לחקירות מבצעיות במצ״ח אמר: ״׳חוקרי מצח רעולי פנים באו׳. בואי, מה זה חוקרי מצ״ח רעולי פנים? מישהו מכיר חוקרי מצ״ח? הנה, אני חוקר מצ״ח רעול פנים. נו, באמת. ואז אני מקבל טלפון מהחייל שלי שאמר: ׳תבוא לפה עכשיו, חוטפים לי את האקדח, מאיימים עליי, מורידים לי את המסכה מהפנים, מצלמים אותי׳. ואז מתחיל הקרקס״.
עוד הוסיף: ״ואז אני מגיע למראה של קצינה שדומעת מגז פלפל, כשהיא בוכה ממש, כי זה שורף לה, והיא צורחת ששורף לה, כי ריססו עליה. למה ריססו? כי היא ניסתה להיכנס מאיזשהו חדר צדדי כזה. צרחות, צרחות, צרחות של ׳אנחנו לא יוצאים׳. והפחד שלי שהגיע בשלב מסוים, זה שייפלט כדור. באמת, תחושה של כאוס ואובדן שליטה״.