ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ נדרשים בדקות הקרובות לקבל החלטה: האם הם מנחים את מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר להניע עשרים או שלושים מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מטוסי מודיעין ובקרה אווירית של חיל האוויר ולהעלות אותם לשמים בדרכם לתימן - או שהם יעדיפו לעצום עין ולהבליג.
האירוע היום הוא לא פחות חמור מהירי לנתב״ג מבחינת התדמית של ישראל בעולם, והנזק המצטבר שנגרם לה בענף התיירות. התמונות של אלפי אזרחים נמלטים מקוו החוף של תל אביב לחפש מחסה היא תמונת הניצחון של החות׳ים מתימן. ולא רק שמדובר בתמונת ניצחון, היא גם כפולה ומכופלת.
ישראל מצאה עצמה בימים האחרונים לבדה, מתמודדת מול החות׳ים בלי האמריקאים, בלי אף אחד. אפילו טראמפ הבין שמסיפור תימן הוא לא יצא בשלום, אז הוא העדיף לפרוש בזמן באלגנטיות. ישראל נשארה להתמודד עם הצרה.
החות׳ים הם שלוחה של איראן. ממונים, מופעלים, ועוברים הכשרה והדרכה על ידי איראן. אבל הצמרת המדינית בישראל פעלה לאורך זמן באופן כזה שהיא מעדיפה לנהל מלחמות התשה עם הפרוקסי ולא עם ראש הנחש.
עכשיו הדרג המדיני צריך להחליט: להודות שהפסדנו במלחמה מול החות׳ים, או שוב לשלוח את טייסנו הגיבורים אלפי קילומטרים מגבול ישראל כדי להפציץ איזה מיכל סילו ולספר לחבר׳ה שהפצצנו מפעל בטון ופגענו קשות בחות׳ים. מעניין האם נשאר עוד מיכל דלק בנמל חודיידה שעדיין לא עלה באש והוא יכול להצטלם היטב.