המנהיג העליון קים ג'ונג־און סייר בשבוע שעבר בקו הייצור של הטנק החדש צ'אונמה־2 והצטלם לצד הגרסה המשודרגת. אלא שניתוח מעמיק של התמונות מהביקור חשף פרט מפתיע: על גבי הטנק מותקנת מה שנראה כמו מערכת ההגנה האקטיבית "חץ דורבן" של חברת אלביט הישראלית.
מומחים שניתחו את הצילומים מהביקור עבור אתר "Army Recognition" זיהו דמיון בולט בין מודולי המכ"ם והמשגרים שמותקנים על הטנק הצפון קוריאני לבין הרכיבים של מערכת ההגנה הישראלית המתקדמת. חץ דורבן, שנחשבת לאחת ממערכות ההגנה האקטיביות המתקדמות בעולם, מספקת הגנה של 360 מעלות נגד טילי נ"ט, רקטות ואיומים מרחפנים.
המערכת הישראלית היא מוצר יצוא מצליח במיוחד. רק באוגוסט האחרון מכרה אלביט מערכות חץ דורבן ב־130 מיליון דולר לחברת BAE Systems השבדית, וב־2023 חתמה על עסקה נוספת בהיקף של 109 מיליון דולר. גם צבא ארה"ב רכש את המערכת במאי 2024 עבור הנגמ"שים מסדרת ברדלי, בעסקה של 37 מיליון דולר.
איך מגיעה טכנולוגיה ישראלית מתקדמת לצפון קוריאה?
התשובה טמונה בשיטת ההעתקה המכונה "הנדסה הפוכה" - תהליך שבו מפרקים מוצר קיים, לומדים את מרכיביו ומייצרים עותק משלו. זוהי שיטה נפוצה במדינות עם יכולות טכנולוגיות מוגבלות, ופיונגיאנג הפכה אותה לאמנות. במהלך מלחמת חרבות ברזל כבר ראינו דוגמה למוצר ישראלי שעבר העתקה דומה - טילי הנ"ט האיראניים "אלמס 1" שהפעיל חיזבאללה, שהם העתק של טילי הספייק הישראליים.
מסתבר שההעתקה של חץ דורבן אינה המקרה היחיד. באוגוסט האחרון חשפה פיונגיאנג שני כלי טיס בלתי מאוישים שמזכירים באופן מפתיע מוצרים ישראליים: החימוש המשוטט "הארופ" של התעשייה האווירית ואת "הירו 400" של חברת יוויז'ן. המל"ט הראשון מציג כנפי דלתא זהות כמעט לאלו של הארופ - המערכת שהפכה למוכרת בעולם לאחר שאזרבייג'ן השתמשה בה באופן מסיבי במלחמת קרבאך ב־2020. המל"ט השני בולט בזנב בצורת X - סימן היכר של הירו 400, שנמכר לצבא ארה"ב בעסקה של 73.5 מיליון דולר.
מה זה אומר על יכולות הצבא הצפון קוריאני?
למרות שצפון קוריאה מצליחה לחקות את המראה החיצוני של המערכות הישראליות, השאלה הגדולה היא עד כמה העותקים שלה מתקרבים ביכולות למקור. הטנק החדש עדיין מפגר בתחומי טכנולוגיה רבים בהשוואה לטנקים מערביים מודרניים, אך הוא מסמן שיפור משמעותי בכוח השריון של פיונגיאנג.
השילוב בין תוכנית הגרעין המתקדמת, ייצור טילים בליסטיים והעתקת מערכות נשק מתקדמות מהמערב ומישראל בפרט, מעיד שצפון קוריאה ממשיכה לפתח את יכולותיה הצבאיות בכל האמצעים האפשריים - גם אם זה אומר להעתיק טכנולוגיות זרות בלי רשות.
עבור ישראל, הגילוי מעלה שאלות לגבי האופן שבו טכנולוגיות רגישות מגיעות לידי משטרים עוינים, ומה פירוש הדבר עבור הביטחון האזורי במקרה שצפון קוריאה תחליט למכור את העותקים שלה למדינות או ארגונים נוספים.