המעגל נסגר: במבצע של המוסד וצה"ל, הושבה גופתו של לוחם השריון רס״ל צבי פלדמן ז״ל, שנפל בקרב בסולטאן יעקב ביוני 1982 במלחמת לבנון הראשונה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר הבוקר (ראשון): "במשך שנים ארוכות אישרתי פעולות חשאיות רבות לאיתורם של נעדרי סולטאן יעקוב, והבטחתי למשפחת פלדמן שלעולם לא אפסיק לפעול להשבתו של צביקה הביתה".
נשי המוסד פעלו בחירוף נפש. הם הצליחו להביא מידע זהב – הוא כלל את הסרבל של הלוחם, וכן כמה דגימות DNA. מדובר במהלך שבוצע בעומק סוריה. בשלב מסוים הייתה שאלה האם להמשיך את המבצע, למרות סיכון שהתעורר. במוסד ובמערכת הביטחון החליטו, מתוך הקוד של המחויבות והערבות – שלא משאירים מאחור לוחמים – לפעול פעם נוספת. אנשי המוסד והיחידה הצבאית הביאו את רס"ל פלדמן.
הגופה הועברה מיד עם הגעתה לישראל למכון לרפואה משפטית באבו כביר ורק לאחר שבוצע זיהוי מלא על בסיס התאמה של DNA ניתן היה להודיע רשמית על השבתו לקבורה. בקרב העקוב מדם ב-1982, בו נהרגו 20 חיילים, נותרו שלושה נעדרים במשך עשורים: זכריה באומל, שגופתו הושבה ב-2019, ויהודה כץ, שכעת נותר הנעדר האחרון מהקרב.
בהודעה משותפת של צה"ל והמוסד נמסר: "השבתו של רס״ל צביקה פלדמן ארצה התממשה במבצע מורכב וחשאי, בזכות מודיעין מדויק ושימוש ביכולות מבצעיות אשר הביאו לידי ביטוי את כוח התחבולה ועוז הרוח. בכך הושלמה פעילות מודיעינית ומבצעית ענפה, שנמשכה על פני למעלה מארבעה עשורים, תוך שיתוף פעולה ועבודה כתף אל כתף של מתאמי השו״ן במשרד ראש הממשלה, המודיעין והיחידות המבצעיות במוסד ובאמ״ן, יחד עם השב״כ ואכ״א.
"מדובר בסגירת מעגל, המצטרפת למבצע קודם בו הושב רס״ל זכריה באומל ז״ל ב-2019, אשר התאפשרה בזכות מאמצי מחקר ואיסוף מודיעיני לצד פעילויות ומבצעים רבים בשטח אויב. משפחתו של החייל הנעדר רס״ל יהודה כץ, עודכנה על השבתו של רס״ל צביקה פלדמן ז״ל לצד המאמצים המתמשכים לאיתור יקירם".
מלשכתו של נתניהו נמסר כי ראש הממשלה נתניהו הגיע לבית משפחת פלדמן בתל-אביב יחד עם מזכירו הצבאי ומתאם השו״נ על-מנת לבשר למשפחה באופן אישי על השבתו ארצה. גורם צבאי אומר כי הפעולה להשבת לוחם צה״ל רס"ל צבי פלדמן נוהלה על ידי המוסד וצה"ל בשטח סוריה. בצה״ל אומרים כי מדובר בפעולה מורכבת שאותה הוביל המוסד.
מטה המשפחות להחזרת החטופים מסר בתגובה להשבת גופתו של פלדמן: "משפחות החטופים מבקשות למסור חיבוק גדול למשפחת פלדמן ולכל משפחה שזוכה להביא את יקירה לקבורה. השבתו של צבי פלדמן ז"ל היא תזכורת מוסרית, ערכית ולאומית לראש הממשלה ולחברי הממשלה - קבר הוא לא פריווילגיה, אלא חובה בסיסית של המדינה לאזרחיה ולוחמיה. בישראל לא משאירים אף אחד מאחור.
"אסור לנו כחברה לנרמל מצב בו משפחות צריכות לחכות מעל ל-40 שנה ויותר כדי להתאחד עם יקיריהן. אפשר, צריך וחובה להשיב את כל 59 החטופים והחטופות כבר היום - החיים לשיקום והחללים לקבורה, מבלי לסכן ולו לוחם אחד מכוחות הביטחון עבור כך. הדרך הנכונה היחידה היא עסקה אחת שתסיים את המלחמה ותשיב את כולם. ראש הממשלה - הבחירה והיכולת בידיך.
מפקד הטנק של צבי בקרב, חזי שי, אמר לוואלה כי ״אני מרגיש קצת הקלה שהקרב האישי שלי בסולטאן יעקוב הגיע לסיום, זו מעגל. נשאר כץ, אבל הוא מהפלוגה. קיבלתי את ההודעה בשמחה ובעצב, שמח שמחזירים את הגופה סוף סוף לקבורה, ועצב כי נגמר. למרות שידעתי שזה מה שקרה. הקלה גדולה יותר תהיה כששאר החטופים, החללים והנעדרים ישובו הביתה״.
בשנת 2022, במלואות 40 שנה לנפילתו של צבי, שוחחה אחותו ענת כהן עם מעריב. בזמן הרב שחלף מאז פלדמן נותר בחזקת נעדר שמקום הימצאו אינו ידוע, הוריהם נפטרו.
“דחקו אותנו לקרן זווית, ובמילים פחות יפות, זרקו אותנו לכלבים, זו ההרגשה”, היא אמרה אז בכאב. “אנחנו מאוד כועסים על המערכת ועל הטעות שעשתה. היו שנים שכבר לא האמנתי לאנשי המערכת. לא סבלתי את המשפט הקבוע: ‘נהפוך כל אבן’. כמה אבנים הפכתם? איפה המודיעין הגדול שלנו? או שמסתירים מאיתנו מידע. זה גם עלה לי בראש.
"השנה הראשונה הייתה הכי קריטית, ושם הייתה החמצה. זו הייתה טענתי אז וגם היום. ההשערה שלי היא שלא נעשו אז מהלכים מחשש שיבקשו תמורה גבוהה עבור הנעדרים, ואנחנו אכלנו אותה בגלל זה”.
ענת פלדמן הייתה בת 19, חיילת בשירות סדיר, בלילה שבין 10 ל־11 ביוני 1982, עת התחולל בצפון־מזרח לבנון, ליד הכפר סולטאן יעקוב, קרב בין יחידות שריון של צה”ל ויחידות השריון הסורי. גדוד הטנקים הישראלי, שנע לאזור סולטאן יעקוב, לא ידע כי החטיבה הסורית מספר 58 נערכה בגבעות המשקיפות על הכפר. חילופי האש בין הכוחות נמשכו כל הלילה, ועם עלות השחר היה הכוח הישראלי מוקף משלושה כיוונים ונתון במלכודת אש.
תוצאות הקרב היו קשות: 20 חיילי צה”ל נהרגו בו, ולמעלה מ־30 חיילים נפצעו. שני חיילים נלקחו בשבי ושלושה הוגדרו נעדרים: צביקה פלדמן, יהודה כץ וזכריה באומל ז”ל, שהובא למנוחות ב־2019. השבויים, חזי שי ואריאל ליברמן, שוחררו בעסקאות חילופי שבויים עם סוריה. הקרב, שנחשב כאחד הקשים בתולדות המלחמה, הוביל לביקורת על כל מערך הפיקוד, המודיעין וקבלת ההחלטות בשטח.
בקיץ האחרון שוחח חזי שי, משבויי הקרב ששוחרר בעסקת ג'יבריל, עם מעריב ושיחזר את הקרב. "הטנק שלי נפגע", חוזר חזי שי אל מוראות אותו הלילה, "כל הצוות יצא החוצה וחטף אש". פלדמן ובאומל נפגעו, הוא וליברמן הסתתרו במטע דובדבנים. הם ראו כוחות אויב מתחפרים, כלי רכב של הסורים ושל המחבלים נעים על הציר. גדוד אחר של החטיבה היה משמאלם, מעבר לסולטן יעקוב, והם ניסו לחבור אליו. אבל כשהתחילו לטפס, איבדו זה את זה. כשהגיע למעלה, מצא חזי שי כפר אפוף שקט מהדהד אך לא את התותחן שלו. הוא קרא בקול: "ליברמן, ליברמן", וחזר להתחבא. ככה שלוש פעמים. קרא, שב למסתורו, וקרא שוב. עד שנואש והמשיך לבדו. הוא ירד דרומה, עצר לנוח וכמעט נתקל בשניים שעמדו ודיברו. "אחכה לאור יום או אמשיך?", שאל את עצמו. אבל השניים הסתלקו והוא המשיך לרדת.
לפתע דרדר אבן שפגעה באוהל שבו ישבו שני מחבלים אחרים. אחד יצא וצעק: "מי זה?", הוא השיב בערבית: "זה אני", נשאל: "מי אתה?" והסביר: "אני מהכוחות העיראקיים בתחתית המדרון עם התותחים". אלא שאת המילה "תותחים" אמר בעברית, כי באותה שניית לחץ שכח איך אומרים אותה בערבית ולא רצה לעצור, לגמגם ולעורר חשד. הוא חשב שדילג מעל המכשול, כי העומד מולו אמר: "תמשיך". אלא שאז מן האוהל עלתה הקריאה: "מה זה תותחים? תחזיק אותו". המחבל השני יצא, הביט בסרבל שלו, זיהה את הערבית העיראקית שבפיו ופסק: "אתה חייל ישראלי".
הקרב בו נפל פלדמן התרחש בסולטאן יעקוב ששוכן למרגלות כתר החרמון. צה״ל אוחז כרגע בכתר החרמון והוא בפועל שולט באש ובתצפית על סולטאן יעקוב וכן על חלקים בציר ״ביירות דמשק״ ציר שהוביל לקרב הקשה במלחמת לבנון הראשונה כאשר כוחות צה״ל נדרשו לנתק את הציר במהלך המלחמה ולמנוע את התנועה בו.