הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, בראשותו של ח"כ מיקי לוי, קיימה הבוקר (שלישי) דיון בעקבות גל השריפות האחרון, ובצל ההיערכות לעונה החמה ולתרחישי קיצון. הדיון עסק בליקויים שעלו בדו"חות מבקר המדינה בנוגע לכשירות מערך כבאות והצלה, לרמת האימונים, ולהיערכות המדינה לאירועי קיצון ואקלים. מן הדיון עלתה תמונה קשה של פערים בכוח האדם, בתחנות ובזמן התגובה לאירועים מהירים – על רקע עלייה משמעותית במספר ימי מזג האוויר הקיצוני.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי: "השריפות הן מלחמה לכל דבר ועניין. מדובר באיום מיידי ואמיתי – ורק בנס לא היו נפגעים עד כה. חייבים לראות בכבאים לוחמים לכל דבר, ולתת להם את האמצעים והכוח. אי אפשר להיכנס לקיץ חם נוסף עם חוסרים בכוח אדם, בציוד ובתחנות. הכבאים עושים עבודת קודש – עכשיו התור של המדינה לעשות את שלה".
בנוסף, אמר לוי: "בעקבות הדברים שנאמרו כאן בוועדה על שיקולים שונים בהרחבת הסיוע האווירי, אפנה ליועץ המשפטי לממשלה ולראש הממשלה. דו"חות הביקורת שהוצגו בשנים האחרונות מצביעים שוב ושוב על פערים בין התקציבים המועברים לרשות הכבאות לבין צורכי ההכשרה, האימונים וכוח האדם – שאמורים לספק מענה מהיר, מקצועי ומציל חיים בעת שריפות ורעידות אדמה".
לסיום, אמר: "שני תרחישים אלו אינם תיאורטיים: האחד – מתרחש בפועל כבר עכשיו, בהיקפים הולכים ומחריפים, והשני – מתרחש פעם אחר פעם בסביבה האזורית שלנו, ועל פי כל התחזיות צפוי להתרחש גם בישראל בטווח זמן בלתי ידוע. המשמעות של אירועים כאלה – ברכוש ובנפש – ברורה לכולנו. זו מלחמה של ממש".
מנהל אגף בכיר במשרד מבקר המדינה, יובל חיו, אמר: "אנחנו בעיצומה של ביקורת מעקב על כשירות מערך כב"ה ועל דוח האקלים. לא מחכים לדו"חות – כבר התרענו. הוצאנו מכתב שאנחנו נכנסים לאזור מסוכן. היינו במרחק קצר של 100 נספים. רק תגובה מהירה מנעה אסון בכביש 1. הדברים היו ברורים מאוד".
טפסר רונן מכטייב, סגן ניצב כבאות והצלה, אמר בדיון: "מערך כב"ה קטן, וצריך להיות עוצמתי ועצמאי עם כל המשאבים. באירוע האחרון בכביש 1 היו 9 יישובים מאוימים. אנחנו מתמודדים עם עלייה חדה בתדירות ובעוצמה של ימי הקיצון – מ-7 ימים בשנה לפני כמה שנים, ל-30 ימים כיום. מדובר רק בשריפות שטחים פתוחים, שמהירות ההתפשטות שלהן כיום גבוהה פי 8 מבעבר, וכמות הרעלים שנפלטים גבוהה פי 200". לדבריו, "התגובה המיטבית לשריפה בשטח פתוח היא 5–7 דקות, אך בפועל היא 15 דקות. במרחב האורבני הממוצע הוא 9 דקות. חסרים לנו 1,186 לוחמי אש. התקן עומד על 3,336, אך בפועל יש רק 2,757 לוחמים. יש חוסרים גם בתחנות – חסרות לנו 31 תחנות כיבוי, ואנחנו בוחנים הקמה של עוד 20 תחנות ליד יערות". בנוגע לאמצעים האוויריים, הוסיף: "נרכשו שני מסוקי בלאק-הוק – כל אחד מהם שווה ערך ל-12 מטוסי כיבוי. זהו שובר שוויון מבצעי של ממש. לוחמי האש עושים עבודת קודש – רק תנו לנו את הכלים להצליח".
רס"ן אסף כהן, רמ"ט תובלה בחיל האוויר: "אני הממונה על תיאום הפעילות מול כב"ה ומול טייסת הכיבוי במקרי קיצון. שיתוף הפעולה יוצא מן הכלל – יש קשר הדוק מאוד עם כל הדרגים, כולל בשגרה ובחירום. לצערנו, היו בעיות בהפעלות מבצעיות בגלל קיצור זמני הכוננות. משימת הכיבוי של מערך 'שמשון' היא הטלה של חומר מעכב בעירה, שמטרתו לייצר פס עצירה ולמנוע את התקדמות האש – הכול מתבצע בשיתוף עם כב"ה, שמגדירים בדיוק היכן לבצע את ההטלות. הכוננות נקבעת לפי מדרגות שנקבעות על ידי כב"ה – לעיתים כוננות של 12 שעות ולעיתים רק 3 שעות, תלוי בהחלטת חטיבת המבצעים. ככל שהשריפה מתגברת – הכוננות מתקצרת. קיימת גם אפשרות להטיל חומרים שמכבים שריפות ולא רק מעכבים – אלו התאמות שאינן מורכבות, ואנחנו ערוכים לכך. אנחנו ממתינים רק להנחיות מכב"ה כדי להפעיל את היכולות הללו".
שרית נשיא, ראש אגף פיתוח פרויקטים במשרד לביטחון לאומי, אמרה: "אנחנו מקדמים את רכש המסוקים והאמצעים במהירות האפשרית. זוהו אזורי סיכון, ויש כוונה להקים אזורי חיץ, אבל התקציב המוקצה לכך אינו מספיק. יש גם פוטנציאל בגיוס שירות אזרחי – אך זה מצריך דחיפה נוספת". עמית שפייזמן, מנהל אגף תקציבים במשרד, אמר: "שנת 2025 מאתגרת תקציבית בשל המלחמה. עם זאת, התווספו 500 מיליון ש"ח למערך הכבאות בשנה וחצי האחרונות. תרחיש הייחוס החדש כולל שלוש שריפות גדולות בו זמנית – ואנחנו נערכים לכך".
ויקטור וייס, ראש תחום מדיניות אקלים במל"ל, אמר בדיון: "יש פערים לא מבוטלים בתרחישי הייחוס, ולכן התקיים דיון בעניין זה בראשות ראש הממשלה – כל הפערים הוצגו לו אישית והוא מכיר אותם היטב. הסיכום בדיון היה ברור: לא מחכים – נותנים מענה כבר בקיץ הקרוב. לכן המל"ל יסייע בגיבוש פתרונות לפערים המיידיים, עם תוכנית מתוקצבת שתיתן מענה מבצעי מהיר. אנחנו נמצאים כעת בסדרה של דיונים צפופים והתחייבנו לסיים את עבודת המטה ולהציג את הפתרונות בהקדם. לא כל הפערים ייפתרו מיידית – למשל סוגיית כוח האדם, שכן נדרשות הכשרה וקליטה שדורשות תהליך שנתי במקביל".
יפתח חצור, מנכ"ל כים-ניר אחזקות תעופה, אמר במהלך הדיון: "בסוף במדינת ישראל יש יכולות של כלי כיבוי ושל תשתיות שהם לא מנוצלים ובגלל עניינים בירוקרטיים ופוליטיים הם לא מתקיימים. סיוע בינלאומי זה הקצה של הקצה, הוא מגיע מאוחר. שריפה אפשר באמת לכבות בכוס מים אם אתה מזהה אותה בזמן. וכולם הגיעו להבנה שהכוח האווירי בישראל הוא חסר ולא מספיק. הוצגה לשר תוכנית מקיפה להגדלת היכולות של הכיבוי במדינת ישראל בזמן אמת בלמעלה מ-50% בכסף כיס".
עוד אמר: "מסוקי הבלאק של חברת סיקורסקי, גם אם מחר תצא הזמנה, עד שהם יהיו פעילים ייקח חמש או שש שנים. אלביט מחשקת את כב"ה ואת המשרד ולא נותנת להם להפעיל שחקנים נוספים. אני רואה את זה כדבר הזוי, שאני מחזיק פה טייסי כיבוי עם טייסים בוגרי חיל האוויר ופה המשרד לביטחון לאומי לא מסוגל ליצור התקשרות בגלל לחצים של ספק אחר".
לסיום, אמר: "אנחנו מדברים פה בסכומים מגוחכים להכפלת היכולת, להכפלת היכולת ופריסה שהיא פריסה ארצית. ואין הסכם התקשרות בגלל לחצים פוליטיים ובגלל בעיות פוליטיות, למרות שכולם רוצים את זה, ומדובר בכסף כיס על חשבון אזרחי מדינת ישראל. התשלום של הנזקים של השריפות האחרונות - זה הגדלת טייסת ל-40 שנה קדימה. ויש פה יכולת קיימת שלא מנוצלת בגלל בעיות בירוקרטיות".
שביט שטרייכמן מהייעוץ המשפטי במשרד לביטחון לאומי השיב לדברים ואמר כי בימים אלו פועלים להרחיב את ההסכם וזה ייצא לפועל בתוך חודש- חודשיים מהיום.
מחברת אלביט נמסר בתגובה: "טייסת אלעד פועלת תחת חוזה מול המשרד לבטחון לאומי ומספקת שירות מקצועי ברמה גבוהה בהתאם לתנאי החוזה ואף מעבר לכך מתוך מחויבות למשימה הלאומית, כבר באפריל 2024 אלביט פנתה למשרד לבטחון פנים והבהירה שהיא תומכת בהתקשרות עם חברות ריסוס נוספות כמענה לאירועי קיצון. כניסת "המרססים" הנה החלטה בלעדית של גורמי המדינה. טייסת אלעד פועלת בשיתוף פעולה מלא ליצירת נתיבי הפעלה בטוחים ומברכת על כך".