הנתונים במכתב מצביעים על ירידה דרמטית בשיעור ההתייצבות למילואים - מ-95% בתחילת הלחימה לכ-75% בלבד כיום. מהמידע שנאסף בשטח על ידן ישנן יחידות בהן אי-ההתייצבות מגיע אף ל-50%. גם ביחידות הסדירות, המלחמה המתמשכת גובה מחיר יקר, כאשר ישנן יחידות שנותרו עם כמחצית ממצבת כוח האדם בלבד.
הנתונים שנחשפו במכתב מראים כי על פי נתוני צה"ל ממאי 2024, 3,535 חיילים הוגדרו בלתי כשירים לשירות בשל מצב נפשי. כ-2,000 חיילים נוספים טופלו בגין תגובות קרב. לטענת האימהות מחקר מאוניברסיטת תל אביב מינואר 2024 מצא כי כ-12% מלוחמי המילואים סובלים מתסמיני פוסט-טראומה. מספר מקרי האובדנות בצה"ל הגיע לשיא של עשור עם 21 מקרים ב-2024, כאשר מחציתם בקרב אנשי מילואים. בנוסף, לפי דיווחים ברשת, נספרו כבר 31 מקרי התאבדות, אך קיים חשש שחלק מהמקרים אינם מדווחים באופן מלא, ואין מעקב מסודר אחר ניסיונות התאבדות לטובת מניעה.
5,569 חיילים נפצעו בדרגות חומרה שונות מאז פרוץ הלחימה, מתוכם מאות בפציעות קשות, כך לפי נתוני אתר צה"ל מאפריל 2025. עשרות חיילים נהרגו בתאונות מבצעיות, מחלות והתאבדויות - מבלי שנפגעו באירועי קרב ישיר. תופעות אלו הן תוצאה ישירה של השחיקה במלחמה המתמשכת.
האימהות גם צירפו, דו"ח של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל מינואר 2024 המציג תמונה ברורה של השפעות הלחימה על הדור הצעיר (18-34). הדו"ח מצא כי 23% מהצעירים שתכננו להתחיל ללמוד ויתרו על לימודים, 28% עזבו מקום עבודה, 53% דיווחו על ירידה ביכולת לעמוד בהתחייבויות כלכליות, ו-50% חוו פגיעה משמעותית בבריאות הנפשית.
התנועה קוראת לראשי מערך בריאות הנפש וראשי מערכת הרפואה הצבאית "להתריע על גבול היכולת של הלוחמים להמשיך בשירות אינטנסיבי וארוך טווח ללא פגיעה חמורה בכשירות, בבריאות ובחיים האזרחיים שלהם." הן מבקשות מהם לפעול מול מקבלי ההחלטות להפסיק את מעגל הלחימה המתמשך, ולהוביל תוכניות לאומיות לשיקום – גופני, נפשי וחברתי – של הלוחמים והלוחמות.
התרעות פיקוד העורף