בחיל האוויר זועמים על הדברים של האלוף במילואים, יאיר גולן, המייחס לישראל ״הרג תינוקות כתחביב״. בחיל אומרים כי כל פעילות הפצצה עוברת תהליך אישורים ובדיקות. ״בכל שלב של התהליך אם מישהו קובע שהמטרה לא ראויה, או שהיא לא עומדת באמות המידה הערכיות או יש בה לעבור על הדין הבין לאומי הוא יכול לעצור ולפסול את המטרה", אומר קצין בחיל האוויר.
עוד הוא אומר כי ״רשימת המטרות לתקיפה הן בנויות בצורת פרמידה: למטה הרבה מאוד דרישות או רעיונות לתקיפה וככל שמתקרבים לביצוע התקיפה המטרות נפסלות בגלל שיקולים שחלקם הגדול הם שיקולים ערכיים״. עוד אמר הקצין כי "לצערנו החמאס וארגוני הטרור בעזה מנצלים מתקנים הומניטריים, בתי ספר, מרפאות ובתי חולים בהם הם מתמקמים ואף מוציאים פעילות טרור".
לטענת הקצין בחיל האוויר ישנם כמה מערכים מקבילים הבוחנים כל מהלך של תקיפת מטרות כאשר מי שיושב בתאי השליטה ומאשרים את המטרות הם קצינים וותיקים מאוד חיילי מילואים חלקם בגילאי חמישים ושישים אשר בוחנים באופן מדוקדק את מטרות התקיפה. האם הן מופללות טרור, מה הנזק האגבי, האם יש סכנה לפגיעה בחפים מפשע ועוד.
לדבריו, במקביל יש את מחלקת ביצועים בחיל האוויר שבוחנת וקובעת באיזה חימוש יש להשתמש כדי לפגוע במטרה ורק במטרה מבלי לגרום לנזקים משניים ולפגוע בבלתי מעורבים, בחיל האוויר אומרים כי ההנחיות של ראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם השנייה צ׳רציל אשר שיגר את מטוסי הצי המלאכותי הבריטי להפציץ הפצצת שטייח את דרנסדן בגרמניה בסוף המלחמה לא היתה עוברת אפילו המחשבה ראשונית בחיל האוויר הישראלי.
לדברי סא״ל א׳ הדברים שנאמרים באשר לפעילות בעזה נאמרים בחוסר ידיעה: ״בחיל האוויר מקפידים הקפדה יתרה על טוהר הנשק. כל תקיפה נבחנת, נבדקת ומבוצעת באופן כזה שרק הגורם המופלל יפגע. רוב רובן של המטרות העולות באופן ראשוני לפגיעה לא מופצצות מתוך שיקולים של הימנעות מפגיעה באזרחים. יש מטרות שלא מופצצות, יש כאלה שאנחנו דוחים את התקיפות למועד אחר שבו אין סכנה לאזרחים ויש מקרים, שאנחנו משנים את יעד התקיפה ובוחרים לפגוע במטרות במקום אחר".