עוד בטרם הסתיים ההליך המשפטי בבג״ץ בעניין הדחתו על ידי הממשלה, נקבע מחליפו. אבל החמור מכל, בטרם הגיע חקירת קטאר גייט לכדי סיכום. אם נחבר קו מקשר לשתי הטעויות המרכזיות של ראש השב״כ רונן בר בקדנציה שלו, נקבל את העובדה הבאה: רונן בר לא יודע לראות ולפרש מהלכים ותהליכים כמה צעדים קדימה. איש מודעין הוא בדרך כלל שחקן שח מט מעולה כי הוא יודע להביט על שולחן המשחק ולחשב שניים שלושה מהלכים קדימה. קודם כל של היריב ואחר כך שלו עצמו.
זה נכון שלרונן בר, יש הרבה מאוד זכויות כלוחם ומפקד בשב״כ. זה נכון שאחרי השעות הראשונות של ה-7 באוקטובר הוא היה הראשון להתעשת ולארגן מיד את כלל השב״כ לסייע לבלימת המתקפה. ולאחר מכן לבנות תמונת מודיעין בכמה זירות: עזה, לבנון, איו״ש. מהלכים שהביאו להישגים משמעותיים בלחימה. אבל רונן בר ספג הרבה מאוד ביקורת מבית ומבחוץ. שלא נתבלבל, בתוך השב״כ נשלפו סכינים נגד רונן בר ולאחרונה יותר ויותר אנשי הארגון החלו לטעון כי ״על רונן בר לשחרר את הכיסא. המלחמה שלו מזיקה לתדמית ומעמד הארגון״.
לא ברור אם זה מה שגרם לרונן בר לנקוב במועד הפרישה, אבל את האמת צריך לומר. רונן בר הודיע הרבה לפני התערערות היחסים בינו לבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הוא לא ימלא את ימיו בתפקיד. הוא גם היה הראשון לקחת את האחריות למחדל 7 באוקטובר. רונן בר נהג בהגינות ציבורית על פי סטנדרטים גבוהים שמחייבים כל עובד ולוחם בשב״כ. רונן בר נפל לתרגיל ההדחה, למלכודת של נתניהו, שיצר לו מסע ״זובור ציבורי״ בחוץ ובתוך הארגון. בר כאיש מודיעין, היה מחויב לכללי משחק השח מט, הוא היה חייב לבנות מהלך המבוסס על בסיס צופה פני עתיד, מהלך שבו הוא מעביר את הפיקוד מבעוד מועד למחליף מתוך הארגון (אחד מסגניו. או אחד הסגנים שפרשו א״א).
התרעות פיקוד העורף