במשך למעלה מ-30 שעות ברציפות ניהלו לוחמי הימ"מ קרבות עזים מול כמות עצומה של מחבלים בעשרות זירות מקבילות וחיסלו למעלה מ-150 מחבלים, כאשר ברוב המקרים הצליחו הכוחות להשיג שליטה, אך לא באופן מושלם. בד בבד לחמו לוחמי יחידת הגדעונים 33 של להב 433 במשטרה, בתחמושת מועטה ובכוחות דלים יחסית, לבלום ולחסל מחבלים, תוך הצלת חיים של אזרחים.
על אף ההישגים בשטח, ברור לגמרי שהמחיר היה קשה: בימ"מ לבדו נהרגו למעלה מ־58 לוחמים ביום הראשון ללחימה, ובסך הכול נהרגו יותר מ־70 לוחמים מכוחות הביטחון. כל זאת, אחרי שבבוקר השבעה באוקטובר הם קיבלו קריאה ראשונית לסייע באבטחת צירים.
"בראשיתו של בוקר האימה, הכל התנהל בתוך כאוס, בלבול, חוסר וודאות והפתעה מוחלטת" אומרים השניים ומציינים. "בהתחלה ירדו כוחות לאזור המרכז ואפילו לאזור תל אביב אבל תוך זמן קצר כבר הבנו שהאירועים המשמעותיים מתרחשים בגזרת דרום ולשם ווסתו הכוחות. אין ספק שהיממ והגדעונים מנעו חדירה של מחבלים חמושים ומצוידים לאזור המרכז באותה יממה. ידענו הישגים רבים באותו ים וזאת לצד כישלונות כי לא הכל צלח. היינו מעטים מול רבים".
כוחות ההצלה מדווחים כי האירוע כולו התפתח כהפתעה מוחלטת. הלוחמים קיבלו את ההתרעה הראשונית סמוך לשעה 6:30 בבוקר, אך לא הבינו מיד שמדובר במתקפה רחבת היקף של מחבלים. ההתרשמות הראשונית הייתה שמדובר בחדירה מקומית, והם נשלחו ככוח סיוע לשיוט שגרתי ולהגברת מוכנות.
רפ"ק ע' מהגדעונים מספר על אירוע אליו נקלע באזור אנדרטת חץ שחור: "גילוי נאות - אנחנו הופתענו על ידיהם והם הופתעו על ידינו ולמעשה זה שיבש להם את התוכניות. היינו שישה לוחמים בהתחלה ומצאנו את עצמינו מול עשרות מחבלים חמושים במקלעים. זה היה סיפור של 50–40 רכבים עם ממוצע של חמישה מחבלים בכל אחד מהם".
רפ"ק ע' מוסיף. "כשהגעתי לזירה הבחנתי בירי ללא הבחנה מצד כוחותינו. אמרתי להם 'מה אתם עושים?' והם השיבו לי שזיהו מחבלים בין השיחים. אמרתי להם חדל אש, אני מוגן ואני נכנס פנימה על אחריותי. התקרבתי זיהיתי צעירים, קראתי להם בערבית והם השיבו לי וכשהבנתי שמדובר בניצולים מהנובה התחלתי לחלץ אותם. כן, הם נפגעו מירי של כוחותינו אבל לא הייתה ברירה, כי הם רצו לתוך האש ממש בניסיון להציל את עצמם".
רפ"ק ע' המשיך עם הכוח שלו לעבר כפר עזה. בהתחלה המשפחות סירבו לצאת ולהתפנות ורק אחרי שהתחברנו אליהם אל קבוצות הווטסאפ של התושבים הם הבינו שאנחנו מגנים להם ויצאו תחת אש כבדה כשאנחנו נלחמים נגד מחבלים ששהו בתוך הבתים שלהם.
רפ"ק ס', סמפל"ג בימ"מ, השתתף בלמעלה מ-30 שעות של לחימה תחת אש כבדה במהלכה הצליח הכוח בראשותו לחסל למעלה מ-150 מחבלים. יחד עם זאת, הכאב על תשעת הלוחמים בצוות שנהרגו באותו קרב היה גדול.
אי אפשר להתעלם מהעובדה שהאירוע התנהל בהפתעה גמורה והלוחמים פעלו ללא התארגנות מוקדמת, יצאו לקרב ישירות מבתיהם עם ציוד אישי בלבד חלקם ברכבים פרטיים. "כוח משטרתי של לוחמים קפץ למגע מתוך רכבים פרטיים, תוך כדי תנועה – והחל להילחם", תיאר רפ"ק ע' מיחידת הגדעונים 33.
מבירור תחקיר צה"ל וכוחות הביטחון עולה ממצאים המציגים את לוחמי הימ"מ והגדעונים כמי שבלמו בגופם את מתקפת המחבלים ובלחימה הנועזת שלהם מנעו חדירה של עשרות בין 40 ל-50 טנדרים עם מאות מחבלים, שיועדו על פי התוכנית של המחבלים להגיע לאזור מרכז הארץ כשהם בתחמושת מלאה.
גורמים בכירים במשטרה משתתפים בשיח ומציינים "חסימת הרכבים האלה בידי כוח קטן מאוד של לוחמים הצילה את מדינת ישראל מהתקפת טרור רחבה הרבה יותר. על פי הממצאים, המחבלים תכננו לחדור צפונה ולהגיע לאזור המרכז, אך הקרב באזור חץ שחור ושער הנגב עצר אותם. העיר הכי צפונית שספגה את האש הייתה שדרות מבחינתנו. ללא ספק ואת זה אמרנו ללוחמים 'הצלתם את מדינת ישראל".
רק לאחר זמן קצר התקבלו הנחיות חדשות, שהבהירו כי מדובר בזירות פעולה חמורות המחייבות תגובה מיידית. הכוחות שינו כיוון, עברו להיערכות קרבית – והחלו להגיע לזירות השונות בזו אחר זו.
התרעות פיקוד העורף