אתמול (שישי) אמר גורם צבאי כי נשבר מחסום הפחד בקרב תושבי עזה - הם כבר לא מתחשבנים עם משטרת החמאס, האנרכיה כבר נמצאת בעזה וממתינה בפינה.
המועד הבא ביומן של ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא סוף השבוע הקרוב, אז מפלגות החרדיות ידרשו את חקיקת חוק הגיוס, או יותר נכון את חוק ההשתמטות. הסכם הפסקת אש יכול לצנן את הלחץ מעל ראש החרדים, ויסיר לתקופה קצרה את הדחק למלא שורות של חטיבות ואוגדות המילואים.
או אולי שאלפים יפגינו בכביש 2 וסביב השדות שמקפים את חוות רונית. הם יזעקו ״שלא תשכח ימיני ולשוני לא תדבק לחיכי אם אשכח את 58 החטופים״. אגב, רבים מתושבי העוטף מתגוררים כעת כפליטים בקיבוצים בסמוך לחוות רונית. עוד דבר שעשוי לקלקל את החתונה הוא שחלילה בסמוך לשבירת הכוס תצא הודעת דובר צה״ל שתשבור עוד כמה משפחות.
לבסוף, בלוח הזמנים של נתניהו יש את פגרת הקיץ של הכנסת. זה חוף המבטחים שלו. עליו להגיע לפגרה עם ממשלה שורדת. זה מבטיח לו קדנציה עד 2026 לפחות.
העניין היחיד בכל לוח הזמנים מהיומן של נתניהו שחמאס יכול לקלקל את התוכניות - קריסת משטר החמאס יכול ליצור, כפי שאומרים בצה״ל, מציאות ביטחונית מאתגרת. לא פחות מכך שאם החמאס ישרוד, קריסת חמאס כעת תחייב הקמת ממשל צבאי ישראלי בעזה. ישראל תידרש להישאב לוואקום השלטוני שייווצר.
זה יחייב את ישראל להתמודד לא רק עם שאלת החטופים ועם השאלות המבצעיות, אלא גם לדאוג לכל ענייני הממשל וההומניטרי בעזה. ישראל תידרש לדאוג ל-2.1 מיליון נפש, וכנראה אף יותר. אומנם יש מי שמייחלים לכך בתוך הממשלה, אבל זה לא בתוכניות של המטה הכללי של צה״ל.
ישראל הכינה את מבצע ״מרכבות גדעון״ זמן רב. מטרתו להפעיל לחץ על חמאס לשחרור החטופים. הוא מנוהל על פי מדיניות של מדרגות לחץ, בהפעלה מתונה קרקעית והרבה אש של חיל האוויר, חיל הים והתותחנים - כל זה כדי למנוע נפגעים לכוחותינו. אבל במבצע לא הוכנו תוכניות מילוט של ישראל רגע לפני קריסת חמאס.
התרעות פיקוד העורף