גורם בחמאס סבור כי ההצעה "טומנת בחובה מלכודות רבות", וטוען כי "רבים מתנאיה מסבכים את התמונה עבור הפלסטינים, ולכן הארגון בוחן אותה בקפידה כדי להגיב עליה". הגורם הסביר כי "העניין עבור הארגון לא קשור רק בהסכמה, אלא הוא זקוק להסברים מסוימים ואולי גם לתיקונים". עם זאת, מקורות אחרים בארגון לא שללו "הסכמה להצעה כפי שהוגשה, לאחר קבלת ערבויות בנוגע לנושאים הלא ברורים בניסוחה, לצד ביצוע תיקונים מוגדרים במיוחד בכל הנוגע לסיוע ההומניטרי".
המקורות ציינו כי "קיימות בעיות ברורות רבות בטקסט שהוגש להסכם, ביניהן כי הוא לא קובע את תקופת 60 הימים באופן ברור כמחייבת להסכם הפסקת האש, ועושה אותה רופפת מבלי לחייב את ישראל בה או אפילו בהארכתה במקרה של הצלחה". הם סברו כי "זה אומר לאפשר לישראל באופן ברור יותר לחזור לביצוע התקפות בעזה בדרך הלבנונית בכל פעם שתרצה זאת, אחרי היום השביעי שהוא המועד הקבוע למה שנותר ממסירת השבויים, ואז חידוש המלחמה באופן מלא אחרי 60 הימים".
המקורות אומרים כי לאחר עיון בניסוח ההצעה הנהגת חמאס ראתה כי היא "מאמצת את החזון הישראלי להפסקת אש, אפילו בכל הנוגע למחירי השחרור של החטופים החיים והמתים". עוד הבהירו כי הניסוח הנוכחי "לא מדבר על ערבויות ברורות לסיום המלחמה, ומשאיר את העניין לגורל המשא ומתן במקרה של כישלונו, דבר שאומר שהוא יישאר בעיקר בידיו של ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, שלא רוצה לסיים את המלחמה ומסרב להתחייב לכל הסכם".
המקורות טוענים כי ישראל הגיבה "על ההצעה במהירות כי היא בעיקר הוכנה בהסכמה בינה לבין ארצות הברית במסגרת תגובת הממשלה הישראלית להצעה שכבר הוגשה בעבר, ונחשבה מאוחר יותר כהצעה חדשה". מקורות בחמאס אומרים כי ההצעה מביאה בחשבון את כל השיקולים של ממשלת ישראל, בעוד שהיא לא מבטיחה לפלסטינים דבר ורק דורשת מהארגון למסור את החטופים ללא תמורה ברורה.
מצרים סוברת כי "הוצאת קלף החטופים מידי חמאס ללא התחייבות מקבילה להפסקת הפעולות הישראליות מהווה סיכון גדול, מחליש את סיכויי הפתרון המדיני ואף מכין את הדרך לגל אלים יותר של התדרדרות". לדבריהם, זה "דורש תיקון מהותי בטיוטת ההצעה האמריקאית, כך שתכלול ערבויות חזקות המחייבות את ישראל שלא לחדש פעולות צבאיות, ותקשר באופן ברור בין שחרור החטופים לנסיגה הצבאית המלאה".
התרעות פיקוד העורף