"הוא לא אומר שזה דלת פתוחה - הוא רק מתנגד להצעה. צריך לשים לב לדקות הזאת", מסביר סבטי. "הוא רק אומר 'אנחנו מתנגדים להצעה הנוכחית של האמריקאים'. הוא לא אומר - 'אני לא הולך יותר למשא ומתן, אני שובר את הכלים'".
הניואנסים בנאומו של חמינאי חושפים אסטרטגיה מוכרת: כשהוא מכריז כי "ההצעה האמריקנית להסכם הגרעין מנוגדת ב-100% לעיקרון הכוח שלנו" - המסר האמיתי שונה לחלוטין. סבטי טוען: "הוא מדבר בצורה רגשית, ככה שאתה מבין שהוא פשוט משחק אותה עדיין במקום הזה של לקבל מחיר יותר טוב. כשהוא אומר 'מי אתם בכלל?' - זה אומר 'אני רוצה הצעה יותר טובה, אני לא סוגר את הדלתות'".
הדואליות בין המסר הפנימי והחיצוני מהווה נדבך מרכזי בהבנת המהלך האיראני. "גם וגם, גם וגם, אבל גם הרבה לתוך איראן, בטח", מציין סבטי כשהוא מתייחס לקהלי היעד של הנאום. "התחילו הרבה קולות של, מה זה, עוד פעם מוכרים את היכולות שלנו בזול לאויב. אז כן, צריך לשכנע גם פנימה". במקביל, המנהיג האיראני מודע היטב להשפעה הבינלאומית של דבריו. "כמובן, גם יודעים שקשובים לנאומים שלו מחוץ לאיראן, ואפילו חיכו לזה בעולם. דיברו על הנאום הזה בעולם", מוסיף החוקר.
לפי סבטי הרטוריקה הביטחונית הקשוחה שהציג חמינאי, כשהתרברב ב"יכולות ההגנה הנרחבות", לא מהווה חידוש או שינוי יסודי לעמדת המשטר. "הוא מדבר בצורה כללית. הוא תמיד אומר דברים כאלה", מסביר סבטי. "הנאום שלו מאוד דומה לנאום גם מלפני כמה שנים, מלפני 20 שנה. אלו למעשה מילים קבועות. אגב, גם הקהל קבוע".
סבטי מתאר את הקהל המוכר: "זה אותם תומכי משטר, אותם גנרלים של משמרות המהפכה. אותם אנשי דת שמזדקנים". בנאום הטקסי הזה, "הוא מדבר תמיד כללי - 'אנחנו חזקים, אנחנו עוצמתיים, אנחנו מתגברים'. אחר כך באים גנרלים של משמרות המהפכה ואומרים 'כן, בנינו עוד מק"מים, בנינו עוד כטב"מים".
המסר הסמוי מאחורי הרטוריקה החזקה הוא עידוד למנגנון הביטחוני - "הוא כאילו ממקום של עידוד, ממקום של תמיכה. כאילו הוא מדבר לכוחות ואומר 'תמשיכו, תמשיכו בשלכם. אני לא עוצר אתכם'", מסכם סבטי.