למרות האתגרים, נריה מעריך שאל-ג'ולאני מצליח בהדרגה לבסס את שלטונו. "עצם העובדה שהוא מתפקד וחותם על הסכמים כמו למשל הסכמים עם התאגיד ענק של לייצור חשמל בסוריה כל הגשרים; עצם העובדה שהאמריקאים מפנים את שדות הנפט והגז של סוריה, מעידים על התמסדות מסוימת של המשטר". לדבריו, "יש כאן ניצנים של שליטה, זה עדיין לא הסוף. כי כמו שאמרתי, יש עדיין שרידים של המשטר הישן והפעילות חתרנית של איראן באמצעות סוכנים באמצעות מיליציות שעדיין נאמנות לה".
"זאת לא הסכנה שעלולה למוטט את משטרו, הסכנה היא דווקא מבפנים. ג'יהאדיסטים לשעבר, שאל-ג'ולאני שילב בצבא הסורי, עשויים להתקומם נגדו - בעיקר בכל הקשור בנרמול יחסים עם ישראל".
בהקשר הישראלי, נריה מדגיש את הדילמה שעמה מתמודדת ישראל כלפי המשטר החדש. מחד גיסא, ישראל דורשת מאל-ג'ולאני לקיים שקט לאורך הגבול, אך מאידך גיסא, התגובות הישראליות עלולות לפגוע ביציבותו."אני יודע שהתגובה הישראלית הלא פרופורציונית לא מקלה איתו היא לא מסייעת לו זה ברור". למרות זאת, הוא מבהיר שישראל לא יכולה להתעלם מהירי: "ברגע שאנחנו והמודיעין איתר מאיפה בא הירי יודעים מה מקורות הירי, זה מדינה ריבונית והוא אחראי על השטח שלו".
הפתרון, לדברי נריה, טמון בהבנה הדדית: "מה שישראל עשתה בתגובה אומרת לו לאל-ג'ולאני 'אתה התחייבת לשקט, בבקשה תקיים את השקט הזה, כי אחרת אנחנו נטפל בזה'". לדבריו, המסר הישראלי ברור: "אנחנו נבצע את אותה מדיניות שאנחנו מבצעים בלבנון. נכון שלבנון חתמה על הפסקת אש, אבל אנחנו רואים שהפסקת אש לא כל כך מתקיימת מהצד הלבנוני של חיזבאללה, ואנחנו תוקפים ברגע שאנחנו רואים שיש איום על מדינת ישראל ואותו דבר עלול לקרות גם בצד הסורי".
התרעות פיקוד העורף