למרות שיש עוד חודש עד למועד שהוקצב ל״מרכבות גדעון״, מסתמן כבר עכשיו פער בין היכולות לתוצאות, ובין הנחישות של הלוחמים והמפקדים לתרגום ההישגים הצבאיים לתוצר מדיני.
ישראל מנהלת עכשיו מלחמה בעוצמה גבוה ביותר: חמש אוגדות מתמרנות ברצועה ועשרות אלפי לוחמים נמצאים בלחימה. אבל העסק הזה לא תופס באמת את סדר היום החדשותי והציבורי של המדינה. המהלך הזה מתנהל, כך נראה, כעוד עניין בשגרת היום יום במדינה. למישהו יש כנראה אינטרס לנרמל לנו את המלחמה.
שלא נתבלבל - מדובר בספין ביטחוני ולא מעבר, מה שמעניק לממשלה עוד כמה ימי דחייה כדי שלא להביא את הרשות הפלסטינית בגיבוי מצרי, ירדני, סעודי ואמריקני כתחליף משילותי לחמאס בעזה. לאחר כמעט שנתיים ולפני פגרת הקיץ הארוכה של הכנסת, ישראל חייבת לרכז מאמץ להחזיר עוד היום את 55 החטופים, ובהם גם החייל הגיבור מתן אנגרסט.
ועוד דבר - לכל החתנים שמתחתנים עכשיו בעונת החתונות, אם אפשר להוסיף עוד משפט קטן ואמיתי לפני שבירת הכוס ובהמשך לפסוק בתהלים: בתוך ״אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי״, להוסיף "אם אשכח את חיילינו השבויים ואזרחינו החטופים, תשכח ימיני".