לפני דבריו של טראמפ, סימנים רבים הצביעו על כך שהסכסוך הגיע ל"נקודת אל-חזור". חילופי האיומים בין ישראל לאיראן הגיעו לשיאם, על רקע חילופי הדברים המילוליים בין איראן לארצות הברית, כאשר המשא ומתן ביניהן הגיע ל"מבוי סתום". עם זאת, במקומות רבים - כולל בארץ - הרושם היה שלא יתרחש "פיצוץ" לפני יום ראשון, התאריך שבו נקבע סבב שישי לשיחות המשא ומתן, שתואר כמכריע - כלומר הוא יוביל לעסקה או למלחמה.
בין הסימנים היו גם מהלכים אמריקאיים בולטים בימים האחרונים, למשל כשטראמפ הודיע על צמצום מספר העובדים והדיפלומטים באזור. הרשויות בארצות הברית קראו אז לאזרחיהן לנקוט "זהירות קיצונית". עם זאת, טהרן התייחסה לסימנים האלה כאילו היו חלק מאסטרטגיית "לחץ מקסימלי" שתגרום להם להתקפל בשולחן המשא ומתן. במקביל, מקורבים טענו כי התקיפה, אם תתרחש, תהיה מוגבלת כדי לדחוף את איראן לקבל את התנאים להסכם.
ייתכן שההתנקשות בסראללה הייתה "המכה המכרעת" לאיראנים באזור. ישראל האמינה שמעשה גדול כמו זה ילווה בתגובה נחרצת, ואף יוביל למלחמה אזורית כוללת. עם זאת, התגובה האיראנית לכך הייתה "פושרת", לאחר שאיראן בחרה "לנקום" עליו ועל הנייה יחד, על ידי שיגור טילים ומל"טים שבסופו של דבר יורטו.
יודעי דבר אומרים שבגלל אובדן ההרתעה של איראן, ישראל הלכה רחוק יותר, מה שהוביל לביצוע המתקפה הגדולה ביותר שלה. המכה שספגה אינה דומה לשום מכה קודמת, ואנשים המעורים בנושא טוענים שההתמודדות שלה חייבת להיות שונה ולכלול יותר מאיומים אם היא רוצה לנסות להחזיר את ההרתעה או את היוקרה שלה. כולם ידעו שהתגובה האיראנית הייתה "בלתי נמנעת", אבל אם איראן תמשיך רק בשיגור טילים וכטב"מים - היא בדרך לתבוסה גדולה, ואולי אפילו לנפילת המשטר.
התרעות פיקוד העורף