לדבריו, "למדנו מהלחימה עם כוחות היבשה בעזה ועם פיקוד הצפון בלבנון איך אוחזים שטח גם באיראן הרחוקה, בדיוק כפי שעשינו מעל עזה ולבנון, תוך אינטגרציה של יכולות החיל וחיכוך שהיה לנו לאורך המלחמה עם החות'ים".
הגורם מספר כי "הג'וקר" היה "הבאת הכטב"מים שלנו 1,500 קילומטרים מישראל. כמה ימים אחרי 7 באוקטובר מפקד חיל האוויר תומר בר העריך שזה יגיע בסוף עד איראן. היכולת להחזיק רצף תקיפות היא קריטית, לכן האלוף תומר בר ביקש מאנשי חיל האוויר להפוך 1,500 קילומטר ל-150 ק"מ. כלומר איך להפוך מעגל שלישי למעגל ראשון".
על האתגרים שעמדו בפני צה"ל, סיפר הבכיר "אחד האתגרים היה לשמור על סד"כ מטוסים מתדלקים כדי להגיע לפעמיים ביום לתקוף באיראן. חיל האוויר שינה את להק מודיעין, להק שחושב על הדרישות המבצעי ולתת מטרות והערכת אויב בחיל האוויר הוקמה מחלקת איראן עם האנשים הכי טובים בלהק מודיעין שניסחו את השיטה של לקלף את איראן".
על התגובה באיראן הוא אומר: "האיראנים לא מבינים איך זה קורה להם. אנחנו בסטנד אין מעל טהרן". בצה"ל אומרים כי "חיל האוויר עוד יטפל בכל מרכיבי הגרעין שפרוסים באיראן. אנחנו תוקפים את תעשיית הטילים, מאיימים על התשתיות הלאומיות שלהם ועל ראשי השלטון ואת מתקני הגרעין שאנו תוקפים.
"זהו מצרף שידחה לשנים את תכנית הגרעין. בנתנז יש פגיעה משמעותית מאוד אך לא ידוע עד כמה ולא מדובר בהשמדה. לפורדו עוד נגיע וסיכלנו את מדעני הגרעין במהלך מאוד משמעותי. יש תעשיית גרעין וטילים בליסטיים בטהראן שגם נטפל בה".
בצה"ל אומרים כי "הכנו את חיל האוויר להגיע לאיראן לא אחת לשבוע כפי שהערכנו תחילה, אלא פעמיים ביום כפי שדרש אלוף תומר בר, שהנחה להכין מכאנית את כל מטוסי החיל לחודש יוני חרף החודשים העמוסים שקדמו לכך. אין לסטות מהתכנית הסדורה ויש לתקוף קודם את הגרעין ואת הטילים הבליסטיים".
הגורם הבכיר התייחס לרציפות התפקודית המבצעית: "בחיל האוויר יותר משילשו במהלך בזק את כמות מסלולי ההמראה ובמקומות שונים למקרים בהם טילים יפגעו במסלולים הקיימים. כל הגיחות בוצעו בזמנים שנקבעו".
התרעות פיקוד העורף