מפציצי ה-B52 של צבא ארה״ב חונים כעת בבסיס דייגו גרסייה באוקיינוס ההודי. בתוך כשלוש יממות לחימה הצליח צה״ל והמוסד הישראלי לפגוע בכל מערכי ההגנה האווירית של איראן. נפגע באופן קשה במערך הטילים האסטרטגי שלה ונפגעה קבוצת הידע של פרויקט הגרעין תוך חיסול מדעני המפתח.
העובדה כי אין לאיראן חיל אוויר אמיתי עם מטוסי קרב אמיתיים מאפשר לחיל האוויר להשלים חלקים נכבדים מתוכנית התקיפה הבסיסית. אבל באותה נשימה לא ניתן להכריז כי ישראל עמדה במשימת העל. היא טרם השביתה את תוכנית הגרעין והטילים של איראן. לשם כך ישראל זקוקה לאמריקנים. היעד שיש לתקוף כדי באמת לעצור את הפרויקט המאיים על העולם החופשי הוא תקיפת האתר בפורדו. אתר מבוצר במעמקי האדמה. שם מחזיקה איראן את הדלק המאושר. רק פגיעה בעומק האדמה בפורדו יביא להסרת האיום הגרעיני בעשרים אולי שלושים שנים קדימה.
התקיפה הישראלית הייתה מחויבת המציאות. לישראל היה חלון הזדמנויות מוגבל: הפגיעה בחיזבאללה וניתוק הציר השיעי הצפוני- עיראק, סוריה, חיזבאללה בלבנון. שנית הפעילות של חיל האוויר באיראן בשתי תקיפות התגובה בעקבות הירי על ישראל באוקטובר ובאפריל גרע לאיראנים את סוללות נ״מ וסלל את המסדרון לתקיפה. בכלל צה״ל התאהב במונח הצבאי החדש:״מסדרון״ מנצרים, מורג, ומאתמול גם טהרן… בשני המקרים הקודמים המסדרון הוביל את צה״ל להרחיב את התאבון הצבאי וגרם לפוליטיקאים קיצונים לפנטז על תוכניות אבות. השאלה אם גם המסדרון החדש יעורר פנטזיות שיסיטו את ישראל ממטרת המקור.
החשש של הנשיא האמריקני הוא ברור הוא יודע איך הוא נכנס הוא לא יודע איך הוא שוקע בבוץ. לארה״ב יש אינטרסים במפרץ הערבי מהגז והנפט, חופש השייט הימי ועד לשמירה על ביטחון חיילי צבא ארה״ב הנמצאים בבסיסים בעיראק, סוריה, כווית, בחריין, קאטר וערב הסעודית. לכן כרגע על ראש המוסד והרמטכ״ל לחשוב ביצירתיות ועליהם להכין יכולות חלופיות אם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא יצליח להפעיל את קסמיו על הנשיא ״הכי ימני, הכי פרו ישראלי״ דונלד טראמפ לתקוף את האתר בפורדו.