מציאות חדשה בישראל: ״לגבי הווייז - כל אפליקציות ה-gps לא עובדות כרגע"

"כל האפליקציות שעובדות על gps לא עובדות כרגע", אמר גורם צבאי בכיר. כאשר נשאל על האוכלוסיות המוחלשות ורמת המיגון שלהן אמר כי "בסוף יש אחריות גם לאזרח״

אבי אשכנזי צילום: אבשלום ששוני
טילים איראנים
טילים איראנים | צילום: רשתות ערביות
3
גלריה

״הצד השני מנסה להוציא מטחים גדולים ולרכז מאמץ, המטחים שלו קטנים ממה שהוא היה רוצה, וחיל האוויר מצליח לסכל ולפגוע בהרבה מהכוונות שלו. בכל מטח סדר גודל של 5-10% זולג ונופל חלק בשטחים פתוחים וחלק בבנויים, הם מכוונים בעיקר למטרופולינים. אנחנו רואים שרוב הירי שלו הולך לכיוון מטרופולין חיפה, מטרופולין דן ומרחב באר שבע". הוסיף הגורם הצבאי הבכיר.

הרס בתל אביב לאחר המתקפה האיראנית
הרס בתל אביב לאחר המתקפה האיראנית | צילום: מרק ישראל סלם

בנוסף, אמר: "לגבי הפגיעות עצמן - אנחנו מדברים על תת״קים גדולים של חצי טון ועם האינרציה הפגיעה היא משמעותית. מאפיין אחד הוא הפגיעה עצמה - מאוד עוצמתית - והמאפיין השני הוא ההדף. כשחצי הטון הזה מתפוצץ הוא יוצר הרבה מאוד הדף שמשפיע על עשרות בניינים בסביבה. אנחנו רואים הבדל בין נפילה בשטחים בנויים לבין נפילה בשטחים פתוחים. גם בפגיעות הקשות בבניינים החלשים - עוד לא היה לנו בניין שלם שקורס. זה אמנם מייצר פגיעה משמעותית, אבל הבניינים ממשיכים לעמוד. ההדף מייצר פגיעה משמעותית שלא מאפשרת לחזור לגור״.

הוא גם התייחס לפגיעה הקטלנית בבניין בפתח תקווה שבו מצאו את מותם הני זוג שהיו בממ״ד בדיוק על פי הנחיות פיקוד העורף: ״היום לפנות בוקר פגיעה ישירה במגדל ממ״דים בבניין - התקן שאנחנו קבענו מתאים להתמודדות עם תת״קים כאלה. היום לפנות בוקר, בפגיעה ישירה במגדל בממ״דים זוג נהרגו מהפגיעה. הממ״ד הוא עדיין המיגון התקני הבטוח ביותר ונועד להתמודד עם הדברים האלה. הסכנה הכי גדולה היא שאנשים יחשבו שהממ״דים לא אפקטיביים״.

הגורם הוסיף: ״היום כשבונים בניין בונים את הממ״דים כמגדל, כמו פיר המעלית, זה מסייע לחוזק ויציבות הבניין. חשוב לי להגיד שכל אירוע כזה מתוחקר אח״כ ע״י צוות המומחים שלנו. כל הרוג הוא עולם ומלואו. ירו עלינו עד היום סדר גודל של 350 תת״קים, כ-25 הרוגים, היינו יכולים להיות במקום אחר היום. יש הרבה מקרים שאנשים נהרגו כי לא התמגנו. במבנה בבת ים לדוגמא, יש חדר ביטחון או ממ״ק, מין קופסאת בטון כזאת, היו שם לא מעט אנשים וכל מי שהיה שם לא נפגע. בנוסף, בקומת המרתף היה מקלט תקני וטוב. מהבניין הזה יצאו 180 אנשים בלי פגיעות כלל. אנחנו עושים חשיבה איך לשפר את ההסברה שלנו״.

ההרס בחיפה לאחר פגיעת התקיפה האיראנית
ההרס בחיפה לאחר פגיעת התקיפה האיראנית | צילום: בתיה גלעדי

הגורם הצבאי התייחס למדיניות הפעלת האש של איראן: "הם יורים למטרופולינים, כמעט את כל מה שהם יורים אנחנו צריכים ליירט, אני אמנם בקשר צמוד עם מהגנ״א, אבל אני לא מספיק בקיא. בכל מטח יש סדר גודל של 8-10 תת״קים שזולגים. אגיד על המאמץ והעבודה המצוינת של חיל האוויר ואמ״ן. אחד המאמצים העיקריים שלהם זה תקיפת המשגרים. הם פגעו בעשרות משגרים וזה משפיע על יכולות שלו. תוך כדי הימים האחרונים עשינו הרבה למידה ותיקונים".

בצה״ל שומעים את הביקורת הציבורית על חוסר ההערכות למיגון האוכלוסייה והעמדת זמינות של מחסות תת קרקעים: ״בשנים האחרונות עבדנו בצמוד עם הרשויות המקומיות ועשינו מאמצים מאוד גדולים כדי שלכל אזרח יהיה מיגון ראוי. אני לא אשקיע מכוח האדם שלי בלהסיע אנשים. בסוף, זו מדינה דמוקרטית ואני לא יכול להכריח אנשים להיכנס או לא למרחב מוגן. החוסן של האוכלוסייה הוא גדול מאוד. חששנו שהם יברחו ונאלץ לדאוג להם מחוץ למרכז. ההתרעה המקדימה שאנחנו נותנים מאפשרת לאזרחים לשפר משמעותית את המיגון שלהם״.

הקצין הבכיר הצהיר בתשובה לשאלה כי יש אוכלוסיות מוחלשות שלא יכולות להניע עצמן למחסות: "אני לא יכול לדאוג לכל אזרח. בסוף יש אחריות גם לאזרח״.

הגורם הבכיר הודה כי בשל צעדי ביטחון כל אפליקציות הניווט השבתו: ״לגבי הווייז - כל האפליקציות שעובדות על gps לא עובדות כרגע. לגבי איפה כל מחסה מוגן נמצא - כל רשות מקומית מפרסמת איפה נמצאים המרחבים המוגנים שלה״.

תגיות:
פיקוד העורף
/
ממ"ד
/
אזעקות
/
המלחמה עם איראן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף