היא סיפרה כי הם נערכים לאירוע כבר מספר חודשים. "בפועל את יום התקיפה ידענו רק כשהפלט יצא, נערכנו לתרגיל מאוד גדול שבסוף הפך למציאות- למלחמה". במובן האישי, היא סיפרה: "נכנסתי לתפקיד חודש לפני השבעה באוקטובר ותמיד אמרתי שאנחנו ננצח את המערכה הזאת, אנחנו החיל הכי טוב והכי מוסרי ואני סומכת עליהם שיעשו הכל".
היא הוסיפה כי הם נערכנו כל יום מאז שהתחיל השיח סביב זירת איראן. "במשך שלושה חודשים נערכנו יום יום, בתחושה כאילו היום זה היום. בחודש האחרון אנחנו כל יום נערכים לזה שהיום זה קורה, ואז בחמישי בערב אנחנו מקבלים את הפקודה".
על שגרת החיים שהיא וחבריה בגל הטכני של הטייסת נדרשו לנהל בתקופה הזאת, היא מספרת: "כל אחד ידע לנצל את הזמן שיש לפני התקיפות, אבל היה במחשבה שזה יכול להתבטל בכל רגע נתון. לכולנו היה ברור שזה יקרה, ההיערכות, הרצינות וההשקעה של חיל האוויר לא קרו מעולם ובטח שלא בשנים האחרונות".
היא הוסיפה כי הם חיים את השגרה הזו כבר שנה וחצי, והמבצע באיראן לא שינה את התמונה. "אלו שנה וחצי במהלכן התוכניות של כל אחד מאיתנו, בין אם האישיות או המקצועיות השתנו".
לדבריה, ההכנות למבצע הנוכחי בוצעו תחת סודיות גדולה. "החיילים הם ידעו שאנחנו נערכים למלחמה בזירה האיראנית אבל הם לא הכירו את הפרטים המדויקים לעומק, ועדיין - הם היו מאוד מחוברים למשימה, הם יודעים שהם חלק ממשהו גדול. בלי לגעת בכל פרט, הם היו ערוכים גם מנטלית וגם פיזית. ההכנה בחודשים האחרונים הייתה בשתי הגזרות".
באשר לאחריות הכבדה המונחת על צוותי הקרקע, אמרה: "קודם כל, זה השילוב. זו גם גאווה מאוד גדולה ללחוץ את היד ולהצדיע לטייסים כשמשחררים אותם לטיסה. המהלך הזה של ההצדעה מתבצע בכל טיסת אימונים אבל יש בו כל כך הרבה, באמירה שעשינו את הכי טוב שאנחנו יכולים. בכל האחוזים עשינו עבודה מטורפת, בדקנו כל בורג וכל חימוש, ממש כל דבר במערכות. אני אמרתי לאנשים שכולנו באותם רגעים סומכים עליהם ומחכים להם".
עוד סיפרה רס"ן י' על הרגעים שעברו על צוות הקרקע מרגע שהמטוסים המריאו לתקיפה ועד ששבו: "בעיקר עובר על רשל"גים ובודקים שגם ברמת ההתמגנות וגם ברמת המקצוע והמטוס עצמו – עשינו את הכל כולל הכל. עושים עוד מעבר על המטוס, למרות שעשינו המון כאלה. עושים עוד מעבר ששום דבר לא התפספס ושהכל יעבור בשלום. כמו כן, הרבה מאוד שיחות, אמנם אנחנו יוצאים לתרגיל אבל ברגע שיצאנו מחדר הכלים, המילה תרגיל נעלמת לנו בראש ומבחינתנו התחלנו. ובעיקר להגיד לאנשים, גם לצוותי אוויר וגם לצוותי מערך האחזקה שאנחנו מאוד גאים בהם".
אחד הדברים שמפתיעים את כלל העולם היא התדירות של התקיפות של מטוסי חיל האוויר, ביחס לכמות המטוסים בחיל. "אנחנו מקבלים עדכון לפני שהמטוס נוחת, לא מגיע מטוס אחד - אלא מספר מטוסים בכל נחיתה כזו. אנחנו מקבלים עדכון על מצב השמישות שלהם בשביל שנדע להיערך בהתאם, האם הוא נוחת שמיש או שצריך להזמין אנשי מקצוע כאלה ואחרים".
עוד סיפרה: "אנחנו יודעים גם למדרג את המטוסים, יודעים לעשות לו עצירה אחת לכמה טיסות ולעשות לו מערך בקרה יותר מעמיק כי אלה טיסות מאוד ארוכות, גם אם הוא שמיש עושים לו מערך בדיקות וטיפולים".
אנשי המערך אף נדרשים להמשיך להשמיש את מטוסי הקרב לבעיות, גם כשנשמעות האזעקות: "אנחנו עובדים תוך כדי. גם אנחנו, כל המדינה נמצאת תחת התקיפות האלה. יש לנו תו"ל ברור. אם המטוסים באוויר אנחנו כמובן הולכים להתמגן ואנחנו יודעים לעבוד תחת איום".
באשר לאווירה באדף, סיפרה כי כל החיילים בטייסת מלאים במוטיבציה להמשך: "קודם כל האם אנחנו מוכנים ואנחנו מוכנים להמשך. אני מדברת בשם טייסת 101 אבל אני בטוחה בכל טייסות החיל, העבודה וההכנה היו מטורפות והגענו הכי חזקים שיכולנו להגיע. עכשיו אנחנו רק מאיצים. הכוח, הגאווה והסיפוק שאנחנו מקבלים מכל מטס כזה שיוצא רק נותן לנו דרייב להמשיך".
התרעות פיקוד העורף