עם תחילת המתקפות הישראליות על איראן והעימות הגלוי בין המדינות, הפכו הלבנונים למעין צופים בסדרת הריאליטי הגדולה ביותר במזרח התיכון. אך מעבר לעניין בהתפתחויות הדרמטיות, מתגבשת בלבנון תקווה שזוהי הזדמנות היסטורית להשתחרר מאחיזת משמרות המהפכה האיראניים.
בין תקווה לייאוש הכותב מכרם רבאח מתאר תמונה מורכבת: מחד, "סביבת חיזבאללה" ממשיכה לתמוך בטהראן ללא תנאי, ומאידך, חלקים נרחבים מהציבור הלבנוני מייחלים שהעימות הנוכחי יוביל לשחרור מדינתם מהשליטה האיראנית. אך התקווה לבדה אינה מספיקה. ישנה ביקורת חריפה על הפוליטיקאים הלבנונים העסוקים בצפייה בחדשות במקום לנצל את הרגע להחזרת הריבונות הלבנונית.
יישום מיידי של החלטת מועצת הביטחון 1701, הקוראת לפירוק כל המיליציות, ובראשן חיזבאללה. הכותב תוקף את הממשלה הלבנונית על חוסר המעש ודורש הכרזה חד-משמעית על אכיפת ההחלטה.
לבנון חייבת לפעול מיידית לפירוק חיזבאללה, אחרת תישאר "חלק זניח בתיאטרון האזורי". האזהרה ברורה - אם איראן תורה לחיזבאללה לפתוח חזית, הארגון יציית ו"יקריב את דם הלבנונים ללא היסוס". רק פעולה נחושה ומיידית לפירוק המיליציות תוכל להחזיר ללבנון את עצמאותה.
התרעות פיקוד העורף