"חשוב להבין: קשה לחזות את נקודת הקריסה המדוייקת של מערכות. ראינו זאת ברצף נפילות המשטרים במה שמכונה "האביב הערבי" וגם באחרונה עם קריסתו המהירה של המשטר הסורי בעקבות מתקפת הפתע הקצרה מצד כוחות האופוזיציה. רק לאחר מעשה הסתברה ההשפעה של התבוסה שישראל הנחילה לחיזבאללה בלבנון ושל התהליך הממושך של התפוררות המשטר מאז 2011. מהמקרים הללו למדנו על הקושי לזהות את נקודת השבירה, אבל יותר מכך על האפקט המצטבר שעשוי להיות למכות מתמשכות, במיוחד מול מדינה שסועה ומרובת אתגרים".
"כדאי לזכור מה היה היקף הטילים שאיראן שיגרה לעברינו באפריל ובאוקטובר אשתקד ולהשוות לכך את מה שקורה כיום. ההבדל לא משקף שינוי במוטיבציה של איראן אלא ביכולת ובשיקולי מלאים. בהנחה שבמציאות שנוצרה איראן תתקשה לחדש את מלאי הטילים והמשגרים שלה, כי אז הריחוק הגיאוגרפי שהיווה עד כה אתגר לישראל, יהפוך ליתרון עבורה בהיבטי ההגנה . הא-סימטריה לטובת צה"ל תהיה אז מוחלטת".
"הידיעה הזו יחד עם ההבנה שאנחנו במלחמת אין ברירה, יחד עם ביצועי ההגנה האווירית ועם ההשתדלות של כולנו במילוי הנחיות פיקוד העורף, אמורים לסייע לנו בהתמודדות עם החששות, אם כי לדאבוננו אין ביטחון מוחלט".
"לדעתי, הפער בין ההצהרות לבין מאוויי-הלב הוא רק הוכחה לאימה שהמשטר האסלאמיסטי הזה הטיל על האזור. בעזרת ה', עם סיומה של המלחמה, כשאיראן ללא יכולת להוות איום אסטרטגי נראה הרחבה משמעותית של מעגל השותפויות עם ישראל והאזור כולו ישנה את פניו".
"עשרים חודשים חלפו מאז מתקפת ה-7 באוקטובר, שטלטלה את כולנו ותירשם כאחת מנקודות השפל הנוראיות בדברי ימיה של המדינה. מתוך השבר הנורא, הצלחנו לקום, להשיב מלחמה שערה, לשנות את פני האזור ולהוכיח שאפשר לנצח את הרשע".
"שרי הקבינט יעודכנו באופן יומי ואילו כינוס הקבינט לדיון ברמה האסטרטגית ייעשה בכל ארבעה ימים או בהתאם לצורך שיתפתח. כמובן ששינוי מהותי בתכנית הלחימה, או מעבר בין השלבים השונים שלה או שינויים שנגזרים מההתפתחויות בזירה, מחייבים לכל הפחות עידכון של הקבינט. אני מניח שהדברים כיום מתנהלים בתהליכים הללו.״
התרעות פיקוד העורף