אך בעוד כל הצדדים יצאו מרוצים, לפחות על השולחן - כולל ארה"ב שתקפה את איראן ללא אבדות - ישנו מפסיד אחד בולט: הסוגייה הפלסטינית. האירוניה היא שהכל החל עם מבצע "מבול אל-אקצא", והחזיתות בלבנון, תימן, עיראק וסוריה נפתחו כתמיכה בפלסטינים וכעת, אחרי כשנתיים, אף אחד לא כבר מדבר על עזה.
המציאות החדשה מציירת תמונה עגומה לפלסטינים: גבולות ישראל צפויים להתרחב, בעוד החלום הפלסטיני מצטמצם למדינה "סמלית" זעירה, מופשטת מכל מרכיבי הריבונות. הפלסטינים, שקיוו שהמלחמה תחיה את מאבקם, מוצאים עצמם בדרך לכניעה. ההכרה הבינלאומית הצפויה בסידור החדש, בתמיכת מדינות ערביות, מסמנת את קבורת הסוגיה הפלסטינית. החשש במדינות ערב הוא שמדינות חלשות כלבנון ישלמו מחיר נוסף דרך יישוב פליטים.