מי שנתנו את מכת הפתיחה, שפרצה את הדרך במרחב האווירי של איראן, והובילו את כוחות התקיפה העיקריים היו מטוסי ה־I35F, מטוס ה"אדיר" של חיל האוויר הישראלי. בשקט, בגובה נמוך ובחתימה חמקנית, כמעט אפסית - הם חדרו לשמי איראן והניחו את התשתית לעליונות האווירית שהושגה בשעות הראשונות של המבצע. מטוסי ה־I35F ביצעו דיכוי ממוקד של מערכות ההגנה האווירית האיראנית, תקפו מתקנים אסטרטגיים של תוכנית הגרעין ושל תעשיית הטילים, חיסלו מהאוויר בכירי פיקוד של משמרות המהפכה - ואף יירטו כטב"מים ששוגרו מתוך איראן עצמה.
אגב, מיד אחר כך הגיעו גלי התקיפה של מטוסי F15 רעם ו־F16 סופה, שני ז'אנרים שכיכבו גם הם בלב הוויכוח על רכישת ה־35F. מטוסים אלה נכנסו למסלול הפצצה נקי ופתוח - תוצאה ישירה של עבודת הצללים המדויקת של מטוסי החמקן הישראליים. בצירוף כוחו של המוסד בזירה הקרקעית, נרשם רגע נדיר שבו אמצעי הלחימה המתקדמים ביותר בעולם התאחדו עם לוחמה חשאית כדי להוציא לפועל מהלך אסטרטגי מהחשובים שידע האזור.
"שוחחתי עם הרבה אנשי חיל האוויר בהווה ובעבר ואנשי מקצוע כדי להבין את ההבדלים בין שתי האפשרויות, ובסופו של דבר חיל האוויר המליץ לרכוש את ה־F35", מציין ברק. "בינתיים המחירים הנדרשים עלו, ונכנסנו כשותפים בעלי ‘מעמד זוטר' תמורת כ־50 מיליון דולר. מראשית השיח על רכישת ה־F35 עלתה הבעיה שאנחנו בישראל מייצרים הרבה מאוד מערכות ייחודיות שמתאימות לחיל האוויר שלנו ולאופי משימותיו. ביקשנו מהאמריקאים לקבל את הגישה אל ה־Source Code של מחשבי המטוס, כדי שנוכל להתקין בו את המערכות הישראליות כולל דורות משופרים שלהן בעתיד.
התרעות פיקוד העורף