בצה״ל ממשיכים לעקוב אחר מה שקורה באיראן ונערכים לאפשרות של פעולה אל מול איום מיידי ״גם אם האיראנים הצליחו להסתיר אורניום, השיקום של אתרי הגרעין וחידוש הפרויקט הם בסימן שאלה, הושקעו שם מיליארדים , לא בטוח שהאיראנים יוכלו לשוב ולשקם את ההרס הכבד, איראן היא לא אותה איראן, מעמדה נשחק נצטרך להמשיך ולפקח מודיעינית״ אומרים בצה״ל .
קצין בכיר ״סיפור איראן שונה, מדינה שמאיימת על מדינה אחרת, הבנו את גודל השעה, הבנו שזו תקופה גורלית, איראן הגיעה לסף קריטי , סימנתי את חודש יוני כתאריך יעד למבצע, זה היה חלון הזדמנויות שהולך ונשחק, הגענו לשיא היכולות והאויב, היה בנחיתות אסטרטגית שהולכת ומשתפרת, זו הנקודה שהבנו שהולכים למבצע, כולם הבינו את גודל השעה, זה היה מבצע הירואי, חסר תקדים בהיסטוריה הצבאית, כזה דבר עוד לא היה״, אומר הקצין הבכיר ומדגיש כי להחלטה הייתה קבוצה קטנה של שותפי סוד, "הפתענו את צה״ל כולל את אלופי פיקודים״ .
התכלית שהוצגה לדרג המדיני - יצירת תנאים למניעת התגרענות של איראן לאורך זמן ולשיפור המאזן האסטרטגי של ישראל. עוד אומר הקצין הבכיר: "דיווחנו לקבינט שעמדנו בכל המטרות ואף יותר מזה, שילוב של הצלחות, לא האמנו שנגיע לכאלה הישגים".
הקבינט כולו היה בעד המבצע, ״הבנתי שהולכים או לכישלון או להצלחה״, מדגיש הקצין הבכיר, ״הבנו שאי אפשר לדחות את הקץ והמטרות שהוצגו היו להשיג את תוכנית הגרעין לאחור, לתקוף את מערך הטק״ק ולפתוח מסדרון אווירי. עשינו חקר ביצועים, נלקחה בחשבון אפשרות שנאבד כמה מטוסים, היה חשש גדול שיפגעו תשתיות לאומיות".
"תכנית הגרעין שלהם הגיעה לשלב קריטי", הבהיר, "2500 טילים טרום המבצע, כארבע מאות משגרים, מסת הטילים שלהם היוותה איום אסטרטגי, היא הייתה יכולה לשתק את המדינה - האיראנים נערכו למתקפה רב זירתית קרקעית משולבת עם מערך הטילים, הייתה להם תכנית פעולה".
"ההחלטות התקבלו כשצמרת הפיקוד הבכיר של צה״ל שוהה ב״בור״ במשך כל ימי המלחמה, המידור היה מוחלט, תכנית ההונאה פעלה, חיל האוויר הפתיע במכת הפתיחה ״ כמו במבצע ״מוקד״ במלחמת ששת הימים, למכת הפתיחה הייתה השפעה דרמטית - האיראנים איבדו שליטה", סיפר.
"סיכלנו חצי מהמשגרים, תיכננו מהלומה מהירה בביצוע עצמי מתוך יתרון מבצעי ומצוקה שלהם, הכנו את כל מפקדות החירום, פגענו בפיקוד ובשליטה באתרים הכי סודיים - הם היו שקופים. הפיקוד והשליטה שלהם התרסק ,כולם היו מטרה, הייתה בחירה מוקפדת של המפקדים שתכננו לסכל - זה אתגר לא פשוט להגיע אליהם מתוך 11 מיליון איראנים. הרוב המוחלט, כשלושים בכירים איראניים שהיו מאובטחים חוסלו בלילה הראשון, מה שהשפיע על המשך המערכה".
"זו הייתה ״עריפה סימולטאנית״ - הפכנו את ״המעגל השלישי" ל״מעגל הראשון״, זה היה המבצע המורכב ביותר בתולדות מדינת ישראל ההחלטה המורכבת ביותר, מבצע שהוכן בקפידה, מבצע בתנאים מיוחדים״, אומרים בצה״ל. מטרות המבצע דוייקו כל פעם מחדש מול הדרג המדיני עד לרמה של ״דפי מטרות״ מול כל תחום .
קצין בכיר בחיל האוויר אומר: ״לאורך כל המלחמה הטייסים טסו במה שמכונה ״מדיניות אדומה״ הסיכון היה גבוה, לקחנו סיכונים בניגוד למדיניות צהובה או ירוקה, כל המערכות עשו הכל כדי ללוות אותם, הושמדו כשמונים אחוז ממערכות טילי קרקע אויר במרחבי הפעולה, כן חששנו שנאבד מטוסים וזה נילקח בחשבון והוצג כחלק מתרחישי הייחוס, הושמדו 70 מערכות גילוי ורכיבי אש, הושמדו 200 משגרי טק"ק, תקפנו 4,300 חימושים, מעולם לא היה סיכול ממוקד כשהאובייקטים שינו את יעדם, פגענו בשישים אחוז מסוללות הטק״א, הייתה לנו הצלחה של 86 אחוזים ביירוטים, חיל האוויר עמד בתכלית הסרת האיום הקיומי", קבע נחרצות.
"היו לנו הישגים גבוהים בכל המשימות- 70 אחוז מהטייסים שהשתתפו במבצע היו אנשי מילואים של החייל״, אמר לסיכום. בצה״ל מדגישים: ״הבנו שמי שיתקוף ראשון ינצח, הבנו שאי אפשר לגלגל את זה הלאה, הייתה בהירות שהגיע הזמן, שאפנו לייצר הפתעה טקטית״, עוד אומר קצין בכיר: ״אם היינו תוקפים רק את מטרות הגרעין ולא את הפו״ש זה היה ניגמר אחרת״.
עפ״י התרחיש ששירטט צה״ל לפני המבצע מספר הנפגעים היה גדול פי ארבעה ממס הנפגעים במהלך המבצע . בצה״ל מדגישים: "יש תהליך למידה ותחקור, גם האיראנים עוד לא יודעים בדיוק את מידת הנזק, מאפריל 25 ועד יוני 25 נפתחה תחרות למידה בינינו לבין משמרות המהפכה מי יגיע יותר מוכן. איראן לא נעלמת, היא פה כדי להישאר, דרושים ענווה וצניעות, אנחנו בעיצומו של תהליך תיקון עמוק לאור לקחי ה-7 באוקטובר.הציר האיראני כשל והתמוטט, איראן תמשיך ללוות אותנו, השאיפות להשמיד אותנו לא תמו״.
בסיכום דבריו אומר קצין בכיר: "אני מקווה שהמבצע באיראן יסייע לנו למנף את נושא החטופים, יש פה הזדמנות לעשות שינוי מערכתי , חמאס נישאר לבדו, אין מי שיתמוך בו, הציר האיראני הולך להתפרק, הכוכבים הסתדרו לצדנו". הרמטכ״ל הורה לעצור את כל תחקירי ה- 7 באוקטובר לפני המלחמה ובמהלכה .