לפי ראי אל־יום, החשש הישראלי נעוץ בשילוב של צבא טורקי חזק, השפעה רחבה בעולם האסלאמי ושאיפות אזוריות ברורות. זאת אף שטורקיה היא חברת נאט”ו ונהנית מקשרים ביטחוניים הדוקים עם ארצות הברית. במאמר מצוין כי מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל האיצה באנקרה לחזק את מערך ההגנה האווירית שלה. ארדואן הצהיר שמערכות ה-S-400 הרוסיות “אינן מספיקות” והכריז על בניית “כיפת פלדה” - מערכת יירוט רב־שכבתית מתוצרת מקומית. מאז 2014 עלתה ההוצאה הביטחונית הטורקית מ-1.45% ל-2.09% מהתוצר, וכשליש מתקציב הביטחון מוקדש לרכש ולמחקר ופיתוח - נתון החורג משמעותית מדרישת נאט”ו.
ראי אל־יום תוהה גם האם טורקיה מסוגלת לנצח בעימות ישיר עם ישראל - גם אם וושינגטון תתייצב לצדה של ירושלים. היומון הטורקי "ייני שפאק“ מצוטט כטוען שניצחון טורקי אפשרי, אך רק בתנאי שתתגבש חזית אסלאמית מאוחדת ותישמר לכידות פנימית בתוך טורקיה. כותבים אחרים מטילים ספק בכך, ומזכירים את חששות מדינות ערב מפני "הפרויקט הניאו־עות׳מאני“ של אנקרה.
התרעות פיקוד העורף