לא רק טנקים ומטוסים: "העורף הוא קו ההגנה הבא"

שי אילן, מנכ"ל תנועת תוצרת הארץ, מסביר מדוע קהילות חזקות הן המפתח לניצחון במלחמה: "צבא לבדו לא יכול לנצח - העורף הוא מערכת הביטחון המשלימה שישראל זקוקה לה עכשיו יותר מתמיד"

פלד ארבלי צילום: ללא
טנקים של חטיבה 7 בצה"ל בחאן יונס
טנקים של חטיבה 7 בצה"ל בחאן יונס | צילום: דובר צה"ל
2
גלריה

בזמן שצה"ל ממשיך להילחם בחזיתות השונות, לאחר לחימה באיראן ולחימה מתמשכת במעמקי רצועת עזה, בשטח האזרחי מתרחשת מלחמה אחרת – מלחמה על המרקם החברתי של מדינת ישראל. שיחה עם שי אילן, מנכ"ל שותף של תנועת תוצרת הארץ ומילואימניק בעצמו, מציבה זרקור על החשיבות של העורף, לא רק כחומת מגן אלא כשותף פעיל בניצחון.

"'תנו לצה"ל לנצח' נולדה בימי האינתיפאדה הראשונה כדגל ניצי, אך עם השנים הפכה לחלק מהקונצנזוס", אומר אילן. "מאז 7.10 ישראל מצויה במלחמה הארוכה והמאתגרת בתולדותיה. מלחמת שבע החזיתות מדגישה את עוצמת מערכת הביטחון, ובכל זאת נבחרה לה סיסמה אחרת: 'יחד ננצח', שמבהירה כי הניצחון אינו של הצבא לבדו".

פעילות צה"ל בצפון רצועת עזה | צילום: דובר צה"ל

לדבריו, הבחירה בסיסמה הזו לא הייתה מקרית. "הסיסמה 'יחד ננצח' כוונה מלכתחילה לאחות את הקרע החברתי ששרר לפני שבעה באוקטובר, קרע שהחריף בעקבות משברים כמו הרפורמה במערכת המשפט והמשבר הפוליטי. כעת, לאחר שנה וחצי של לחימה, ברור כי היא משקפת מציאות: צבא לבדו אינו יכול לנצח. בלי עורף חזק, הלוחם בטנק לא יוכל להשלים את משימתו".

אילן מדגיש את המשמעות האנושית של העורף: "העורף הישראלי הוא הורים, בני ובנות זוג, אחים, אחיות וילדים. המעגלים האלה מהווים עוגן לחיילים וגם לאומה כולה. כבר היום אפשר לראות שעוגן חברתי יציב מאפשר ללוחמים ולדרג המדיני לפעול בביטחון".

כיצד, אם כן, בונים עוגן כזה – ובייחוד בשעת מלחמה? אילן משיב: "כשם שהצבא מתארגן במסגרות ברורות של חטיבה, גדוד, פלוגה ומחלקה, כך גם העורף מתארגן במרחבים גאוגרפיים כמו ערים, שכונות, מושבים וקיבוצים, ובמסגרות רעיוניות של תנועות וארגונים. כל אלו הם התארגנויות קהילתיות. המסגרת הצבאית מאפשרת לצבא לנצח, והקהילה היא הבסיס לניצחון העורף".

לדבריו, הדבר ניכר היטב בשטח: "במהלך המלחמה ראינו כי יישובים שנפגעו והצליחו להתאושש במהירות היו אלו שקהילתם חזקה. קיבוצי הנגב המערבי, למשל, הקימו במהירות מסגרות קהילתיות שאיחו את השבר והחזירו את הרוח". אילן מוסיף: "קהילה חזקה אינה מגדירה גבול גאוגרפי אלא בונה זהות, לכידות וחוסן. ראינו זאת בערי הדרום שפתחו את הבתים למפונים עוד לפני שהגיע הסיוע, ובשכונות שהקימו מערכות חירום קהילתיות כמעט בן רגע".

אבל לא די בעמידה בהוראות חירום. בעיניו, המשימה של החברה האזרחית רחבה בהרבה: "לצד לחימת החיילות והחיילים בשמי איראן ובשטחי עזה מוטלת על העורף משימה לא פחות חשובה: לטפח את המרקם החברתי. ציות להנחיות פיקוד העורף הוא רק הבסיס. האחריות האמיתית שלנו היא לעצב את עתיד החברה. עכשיו הזמן להפוך חיים קהילתיים לתשתית לאומית לחוסן חברתי, בדיוק כפי שהצבא מגן על ביטחוננו".

ממ''ד בתל אביב
ממ''ד בתל אביב | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הוא קורא לממשלה להירתם למשימה הזו: "חיי קהילה אינם מותרות אלא תנאי לחוסן ישראלי. הם מערכת ביטחון משלימה. דרושה יוזמה ממשלתית שתעודד הקמת מסגרות קהילתיות חדשות ושיקום קיימות. בשביל כך צריכים פעילים חברתיים, מנהיגים ומנהיגות קהילתיים. המפתח הוא צעירי ישראל. בעידוד והענקת תמריצים לצעירות ולצעירים שיבחרו לפעול בקהילה, להוביל יוזמות ולבנות עתיד משותף".

אילן מסכם במסר חד וברור: "כוח צבאי חזק זקוק לעורף מלוכד שבשבילו כדאי להילחם. זה הרגע להפוך את בניית החוסן החברתי למשימה הלאומית של היום שאחרי. קהילה חזקה היא קו ההגנה הבא של ישראל. רק יחד ננצח".

תגיות:
צה"ל
/
מיגון העורף
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף