איציק אלגרט (69) נחטף ביום הטבח מהממ"ד בביתו בקיבוץ ניר עוז. עוד קודם לכן הוא נפצע מירי והתקשר לאחיו דני לבקש עזרה. דני, שבעבר היה מפקד תחנת אשדוד במשטרה, הסביר לו כיצד להניח חסם עורקים, ולאחר מכן נקטעה שיחתם.
במהלך השיחה האחרונה בשעה 11:27, איציק "נשמע לחוץ והיסטרי, וסיפר שנפצע קשה ביד מהדלת של הממ"ד, אפילו לא הבין שהוא נפגע מירי של המחבלים", סיפר דני. בסיום השיחה צעק איציק: "דני, זה הסוף, דני זה הסוף" - והשיחה נותקה. איכון הטלפון הראה שבשעה 12:00 הטלפון חצה את הגדר, ובשעה 16:00 הוא כבר היה במרכז עזה.
בדצמבר 2023, חטופים ששוחררו סיפרו לדני כי ראו את אחיו ושיש לו צלקת ביד. אולם ביולי 2024 קיבל דני הודעה לא רשמית לפיה אחיו איציק אינו בין החיים. במרץ הובא איציק לקבורה בקיבוץ ניר עוז, כשאלפים השתתפו בלוויה. במהלך ההלוויה ספד דני אלגרט ואמר: "אחי, חזרת הביתה. הבטחתי שאני אחזיר אותך וקיימתי את ההבטחה. אני בטוח שאתה מרגיש עכשיו בבית, חזרת לניר עוז. איציק, לצערי צדקת, המילים האחרונות שלך לפני שנחטפת מדמם היו 'דני, זה הסוף'. אתה כבר ידעת ואנחנו לא רצינו להאמין. נאבקנו בכל הכוח להוכיח לך שטעית. נכשלנו. לא עשינו די. נתניהו ניצח אותנו ולא חזרת מהשבי. האויב שגרם למותך לצערי לא היה מי שחטף אותך, אלא מי שהפקיר אותך".
דני המשיך: "את החטיפה, החוטפים והפציעה הצלחת לשרוד חודשים ארוכים. לבסוף ראש הממשלה שלך הכניע אותך באמצעות הטרפוד וההפקרה. צדקת, זה אכן הסוף אבל לא רק הסוף לחייך. זה הסוף של המדינה היהודית שלא קיימה את חובתה ועמדה על דמך בזמן שאתה נמצא בפיקוח נפש. היא הפקירה אותך בידי החמאס לגווע למוות למען 'כוח, כבוד וכסף'. מדינה שעמדה על דמך טרפדה את האפשרות להחזיר אותך בחיים בפדיון שבויים אינה מדינה יהודית יותר".
איציק היה דמות מוכרת בקיבוץ ניר עוז כאיש התחזוקה של הקיבוץ, חובב כדורגל מושבע ואוהד מכבי תל-אביב. הוא החזיק באזרחות דנית לאחר שהתגורר שם בעקבות נישואיו למתנדבת בקיבוץ, ויש לו שני ילדים המתגוררים בדנמרק. איציק אלגרט ז"ל היה אחד מ-251 החטופים ב-7 באוקטובר, וגופתו הוחזרה לישראל במסגרת עסקת השבת החטופים.
דני אלגרט הינו מהפעילים הבולטים במאבק להחזרת החטופים לאחר שאחיו נחטף ב-7 באוקטובר. אלגרט משתתף באופן קבוע בהפגנות ומתראיין תכופות בתקשורת, כשהוא קורא לממשלה לפעול להחזרת החטופים. בדצמבר 2023 קיבל עידוד כאשר חטופים שהשתחררו דיווחו שראו את אחיו בשבי. עם זאת, כשהודיע הצבא על מותו של האח, כתב אלגרט שיר כואב שבו הביע תחושת אכזבה ואשמה: "הגיעה ההודעה המרה אתה מופיע ברשימה לא תחזור מהשבי הסדיסטי הוקרבת על מזבח פוליטי ,זה לילה האחרון ללא מידע והאחרון ללא דאגה יש הכנות להלוויה נבחרה כבר החלקה, המאבק נחל תבוסה כשלתי במאבק ההצלה, סלח לי ולכל המדינה לא עשינו מספיק להצילך".