"יש לאיראן בהחלט כוונה כזאת שקיימת הרבה שנים, אבל במבחן התוצאה ירדן לא תאפשר לזה לקרות ויש לה כלים לבלום את הניסיונות הללו", מדגיש פרופ' יצחק בפתח הדברים.
"ראשית, צריך להבין שהשלטון הירדני הוא מאוד יציב באופן יחסי למדינות ערביות אחרות. כשמתסכלים על מדד היציבות בעולם, רואים שבאופן עקבי השלטון הירדני די שומר על יציבות".
"בירדן אין שיעה כמו בסוריה או עיראק, שמועדות לפורענות בהקשר האיראני מבחינת האפשרות שתתרחש שם תעמולה חתרנית וערעור של מנגנוני השלטון. בירדן זה לא כך, משום שמרחב הפעולה של השיעים מוגבל מאוד. לא רק שהשלטון לא מכיר בשיעה ולשיעים אין כלל זכויות, גם הציבור עצמו דוחה אותם".
פרופ' יצחק עומד על טיב התיאום הבטחוני של הירדים עם מדינות מערביות כגורם מרכזי ליציבות הממלכה: "המודיעין הירדני מתפקד ברמה גבוהה והוא הרבה יותר איכותי מהמודיעין של המדינות הערביות אחרות".
"לטעמי, הוא מבין שירותי המודיעין הטובים במזרח התיכון, שמתאפיין בשיטות פעולה מערביות. מעבר לכך, בירדן יש סדר כוחות של כ-3,000 חיילים אמריקאים ועוד כמה מאות חיילים מגרמניה וממדינות מערביות נוספות, שפועלים בה בשגרה ואמונים בין היתר על מתן מענה מיידי בכל פגיעה אפשרית בשלטון הירדני. בכלל, כבר שנים שמתקיים שיתוף פעולה מצוין בין הצבא הירדני לבין כוחות מערביים, וגם עם ישראל".
"המניע העיקרי ליצירת אותה ברית אסטרטגית הוא הכוונה להוות משקל נגד איראן ונגד כל אויב או גורם אחר שמאיים לערער את הסדר באזור. במובנים רבים הברית הזאת היא בעצם סוג של רשת ביטחון לירדן, ומעבר לעובדה שיש פה אינטרס משתף, כל המדינות החברות הן מדינות פרו-מערביות, ולקשרים איתן ישנן השפעות דרמטיות בהיבטים נוספים כמו כלכלה, מסחר ותשתיות".
באשר לטורקיה שייתכן ותפעל בעתיד ליצר "טבעת אש" סביבנו, יצחק שולל תרחיש דומה: "ארדואן בהחלט היה רוצה להתבסס במזרח התיכון באופן יותר משמעותי ואולי בחלומו אף מפנטז על שאיפות אימפריאליסטיות, אך כמו המקרה עם איראן, גם לטורקיה יהיה קשה מאוד לערער את השלטון בירדן".
"לטורקיה אין מעורבות ממשית בירדן ברמת האינטרסים, שיתופי הפעולה או אפילו תשתית שקיימת לכך, ולכן אין לה ערך מוסף או השפעה של ממש על המתרחש בממלכה. מדינות המפרץ הן אלה שיותר נותנות את הטון בירדן, אפילו בסיוע, ואני לא צופה סכנה לשלטון הירדני מכיוון הטורקים".
לדבריו של פרופ' יצחק, ההוצאה של האחים המוסלמים מחוץ לחוק לאחרונה בירדן, תרמה גם היא ליציבות בירדן: "לארגון האחים המוסלמים יש בירדן זרוע פוליטית: 'חזית הפעולה האיסלמית' שבה בעצם לא נגעו".
"המשטר, לדעתי בצדק, ביצע מעשה חכם בכך שהוא לא פגע בנציגות הזו בפרלמנט, שהיא המפלגה הגדולה ביותר, משום שהיא זוכה לאהדה ציבורית רחבה. המשטר לא רצה להצטייר ככזה שמחבל בדעת הקהל ובכך להגביר עוד יותר את האהדה וההזדהות עמם, ולמעשה הלך רק על ארגון "האחים המוסלמים" עצמו, שנחשד בשיתוף פעולה עם ארגוני הטרור".
"זה למעשה יצר הפרדה בין הזרוע הפוליטית לבין 'החברה האזרחית' של הארגון, שמתסיסה ובכוחה לחולל טרור. חשיפת החולייה לאחרונה בירדן, ובה 16 פעילי טרור, בהחלט הגבירה את הלגיטימציה של השלטון למהלכים כאלה שמגבילים את חופש הפעולה של התנועה".
"כיום ישנן פחות הפגנות, הסדר חזר לרחובות, פעילות ההסתה הצטמצמה באופן ניכר ואפילו אנשי חזית הפעולה אסלאמית שיושבים בפרלמנט נזהרים יותר בהצהרותיהם כי עכשיו הם מודעים למגבלות הכוח".
גם קבוצות חילוניות מנסות לאתגר את השלטון, אך השפעתן שולית: "ישנן התארגנויות של כמה קבוצות ליברליות שמעוניינות בהפלת השלטון ולהקים תחתיו רפובליקה. למרות ההבדל התהומי באידיאולוגיה הבסיסית, גם האחים המוסלמים שותפים לניסיונות הללו מתוך אינטרס בנפילת המשטר, אבל מספרן של הקבוצות הללו נמוך עם מעט מאוד אחיזה והשפעה בשטח כמו בזמן 'האביב הערבי'".
השיחה עם פרופ' יצחק מתקיימת ברקע הדיווח של צה"ל לפיו הושלמה הקמת אוגדה 96 שייעודה הוא להגן על הגבול המזרחי והארוך ביותר שלנו עם שכנתנו – ירדן.
"אני לא חושב שנשקף איום ישיר על ישראל מכיוון ירדן, גם לא באמצעות איראן. יש כל הזמן ניסיון לנצל גורמים קיצוניים בירדן עם פוטנציאל לחתרנות, אך בזכות המודיעין הטוב, שיתופי הפעולה איתנו ועם מדינות מערביות ורמת סיכול גבוהה של היחידה ללוחמה בטרור, הדבר הזה נבלם פעם אחר פעם".
"בסך הכול אני חושב שצריך להיות עם היד על הדופק, אך מצד שני גם לא להכניס את עצמנו להיסטריה במהלכים נמהרים. מדובר במהלך חשוב והכרחי, אך לטעמי, לא הייתה למשל סיבה מוצדקת להוציא חיילים מהתמרון בעזה, בעיצומה של מלחמה, כדי לעבות את הגזרה הזו".
"הצהרות על כך שהצעד הבא של איראן הוא להתבסס חזק בירדן, נראות לי כהערכה שלא מבוססת מודיעין. צריך לפקוח עין כל הזמן, אבל אין אינדיקציות שמשהו הולך להתלקח או לקרות באופן שונה מהעבר".
ולסיום, ביחס למגמות מדיניות בישראל לאחר ה-7 באוקטובר, והחשש בירדן מהגירה של פלסטינים מעזה ויו"ש, מציין יצחק: "באופן כללי ירדן חוששת שהימין הפוליטי בישראל שם לו למטרה להפוך את ירדן לפלסטין ובכך לפתור את הבעיה הפלסטינית".
"מצד שני, אלו טענות שנשמעות בממלכה כבר משנות ה-80. עם זאת, הדאגה התחזקה בשנות ה-80 לאחר עליית הליכוד לשלטון וקיבלה לאחרונה ביטוי מוחשי בעקבות המלחמה הנוכחית. חשוב לזכור שבסעיפים הראשונים בהסכם השלום בין המדינות, נכתב באופן ברור שישראל מכירה בריבונות הירדנית וכן שלא יהיה מעבר כפוי של אוכלוסיה בין המדינות".
"לירדן היה חשוב מאוד לקבע את הרכיבים הללו כרשת ביטחון למהלכים כמו יוזמת ההגירה של טראמפ שזכתה להתנגדות גורפת בירדן ובכל העולם הערבי".
התרעות פיקוד העורף