זה לא משחק מחשב: הצוללת הישראלית שגורמת לעולם כולו לעמוד בתור

בתעשייה האווירית ניסו לשחזר את יכולות כלי הטיס הבלתי מאוישים לצוללות, ופיתחו את צוללת "קיסרון". היא אינה מאוישת, מפליגה רחוק, והשתמשו בה כבר למספר משימות בחיל הים. בינתיים, מספר מדינות נוספות שמו עין

אבי אשכנזי צילום: אבשלום ששוני
מרכז המבקרים של התעשייה האווירית (צילום: התעשייה האווירית) | צילום: התעשייה האווירית

מדובר בצוללות "קיסרון" - צוללת שאינה מאוישת, ושיודעת להפליג רחוק, לזמן ארוך במיוחד, וכן יכולה לרדת למצולות הים - עד לעומק של 300 מטרים, ולהעביר תמונת מודיעין מקצה אחד של העולם לקצהו השני. בתעשייה האווירית החליטו להעתיק ולפתח את הפלטפורמה של מטוס ללא טייס גם למעמקי הים, והחלו בפיתוחים לפני כשנתיים. המטרה הייתה ליצור צוללת לא מאוישת שתפליג רחוק, תשהה מתחת למים ימים ארוכים, ותעביר תמונת מודיעין. בעתיד, היא אף עשויה לבצע תקיפות מדויקות מעל פני המים, ואולי גם מתחתיהם.

צוללת בלתי מאוישת שפיתחו בתעשייה האווירית
צוללת בלתי מאוישת שפיתחו בתעשייה האווירית | צילום: אבי אשכנזי
צוללת בלתי מאוישת שפיתחו בתעשייה האווירית
צוללת בלתי מאוישת שפיתחו בתעשייה האווירית | צילום: אבי אשכנזי

בחברת "אלתא" של התעשייה האווירית לקחו את הטכנולוגיה והידע שנצבר בהפעלת כלי הטייס הלא מאוישים, והרכיבו אותם על מערכת ציפה וצלילה תוך שהם בונים צוללת באורך של עשרה מטרים עם יכולות אופטיקה מתקדמות וכן יכולות קליטה ושידור.

שני אבות טיפוס יוצרו ב"אלתא", שעברו שורה של ניסויים. למשל, הצוללת נשלחה לאוקיינוס מול חופי אוסטרליה, כשההגאים והבקרה - היו באשדוד, משם שלטו על הצוללת מרחוק. כמו כן, הצוללת הושאלה לפעילויות חיל הים והופעלה במספר משימות.

בתעשייה האווירית אומרים שלצוללת יש יתרונות רבים: היא יכולה להתמקם מול יעד במשך ימים ארוכים מבלי לסכן חיי לוחמים. היא יכולה לחמוק ממערכות גילוי הים - בשל גודלה. עלות ההפעלה שלה נמוכה מאוד אל מול עלות ההפעלה של צוללת מאוישת. נכון לעכשיו, מספר רב של מדינות מגלות עניין בצוללת הבלתי מאויישת של אלתא. המדינה הראשונה שצפויה לרכוש מחוץ לישראל היא גרמניה, וכן מספר מדינות נוספות מגלות עניין, ביניהן גם יוון.

תגיות:
התעשייה האווירית
/
חיל הים
/
צוללת
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף