בנימין נתניהו עומד בראש ממשלת ימין על מלא, אבל היא ממשלה לא הומוגנית. יש בה פערים קיצוניים בין חלקיה והם משפיעים על כלל הסוגיות הנידונות כעת בארצות הברית אבל גם במערכת הביטחון. הצד הימני קיצוני של ממשלת ישראל לא נואש. הוא פועל לקדם הקמת ממשל צבאי במרחב דרום רצועת עזה, בין ציר מורג לציר פלדלפי על חורבות העיר רפיח.
כרגע לישראל אין תכנית לצאת מעזה, לא באופן מלא וכנראה גם לא באמת באופן חלקי. הנושא השני הוא הפיקוח על איראן וזה כולל הרבה מאוד פעילות מול סין ורוסיה כדי להוציא מהן את המוטיבציה לסייע לאיראן. המהלך המשלים הוא למנוע את שיקום מפעלי ייצור הטילים, המשגרים והמנהרות. איראן, כך מעריכים בישראל, תבנה את התעשייה הצבאית שלה מתחת לאדמה היא הבינה כי היא חשופה ללא מערך הגנה אווירי.
עבודת הפיקוח דורשת את הגיבוי האמריקאי ולכן זה עלה אתמול על הפרק במפגש. ישראל תידרש לתת לאמריקאים מתנות במרחב עזה כדי לקבל את הכרטיס לטוס מעל איראן, אבל גם את הכרטיסים להרחבת הסכמי אברהם עם השכנות הקרובות והקרובות יותר. רק בימים והשבועות הבאים נדע מה נסגר בחדר הסגלגל שישפיע על המציאות הביטחונית של ישראל.
התרעות פיקוד העורף