טורקיה מחזיקה את אחד משלושת חילות האוויר הגדולים באירופה ובמזרח התיכון. צי מטוסי הקרב שלה מבוסס על בין 250 ל 300 מטוסי F-16 מדגם D. מדובר במטוסים ישנים המקבילים למטוסי F-16 הישראלים המכונים "ברק". חלק מהמטוסים מהדגמים הללו הם דו מושביים וחלקם חד מושביים. לחיל האוויר יש את מטוסי F-16i שהם מדגם מתקדם יותר מבלוק 60. והם בעצם "סוס העבודה" של חיל האוויר הישראלי.
לצד מטוסי F-16, חיל האוויר הטורקי מחזיק גם בעשרות מטוסי פאנטום שיוצרו בשנות השבעים. מחצית מצי הפאנטומים של הטורקים עברו שידרוג והשבחה בשנות האלפיים בתעשייה האווירית בישראל ומרבית המערכות שבו הן ישראליות. טורקיה החברה בברית נאט"ו, עמדה לרכוש מטוסי F-35 מארצות הברית היא אף נכללה בתוכנית הפיתוח JCF. התוכנית שפיתחה את F-35 בשלושת התצורות שלו: לנחיתה והמראה רגילה, נחיתה והמראה אופקי, ונחיתה והמראה על נושאות מטוסים.
הטורקים עשו טעות דרמטית כאשר רכשו לפני כעשור את מערכות ההגנה האווירית הרוסית S300. בעקבות כך החליט הפנטגון לאסור יצוא טכנולוגיה אווירית מתקדמת לטורקיה ובראש בראשונה מכירת מטוסי F-35. החשש הגדול הוא מזליגת ידע על יכולות החמקנות של המטוס למערכות היירוט הרוסיות.
בשיחות המתנהלות כרגע מבקשים התורכים מספר חלופות מהאמריקנים: שדרוג טייסות F-16 לבלוק 70 - מדובר ביכולות מרובות הכוללות מכ"מ הכמעט זהה למכ"מ של F-35 - וכן מערכות אש מתקדמות ויכולת טיסה ארוכה יותר. השדרוג שהטורקים מבקשים כולל רכישת טייסות חדשות ושדרוג מטוסים מהדגם הישן. במקביל ביקשו התורכים גם את רכש החמקנים כפי ששכנתה יוון אמורה לקבל בקרוב.
מירוץ החימוש בבלקן עשוי להעביר לא רק את המדינות הבלקניות ובראשן טורקיה ויוון, אלא גם את ישראל ומדינות נוספות. ישראל באופן רשמי לא מתייחסת לסוגיה אבל היא העבירה את עמדתה לטראמפ ולצמרת הממשל והפנטגון. גורמים בארצות הברית העריכו כי בכל תרחיש של אספקה, מטוסי F-16 המשודרגים הראשונים ימסרו לטורקים רק בעוד 6-7 שנים. אולם ישנה גם ההערכה שהממשל האמריקאי לא יוכל בסופו של יום להעביר את רכש מטוסי F-35 לטורקים.
התרעות פיקוד העורף