בנוגע לביקורות על רעיון "העיר ההומניטרית" אמר: "אני מוכרח להגיד שהקונוטציות האלה מטרידות אותי, כי אני יודע איך זה יכול להיראות בעולם ואנחנו חיים בתוך עולם שהוא לא בנוי רק מרוני ודן, אלא מעוד אנשים. לגוף העניין, הכול עקום. אנחנו נמצאים כבר 21 חודשים בתוך מערכה שהייתה צריכה להיות הרבה יותר קצרה".
מרידור המשיך: "הייתה הצלחה מרשימה מאוד עם איראן ועם חיזבאללה, אבל פה 20 חודשים - הצבא החזק ביותר במזרח התיכון נלחם מול ארגון טרור, לאן זה הולך הדבר הזה? אני יודע שאנשים נהרגים במלחמה, אבל מה היעד? מה רוצים להשיג? מה זה הדבר הזה 'ההומניטרי'? אתה תעשה עיר נקייה בדרום הרצועה, מה יהיה בצפון הרצועה? בינתיים משטחים שם. אלה בני אדם, מיליון, שני מיליון ומשהו אנשים, מה תעשה איתם?"
"אני חושב שהפתרון הזה ('העיר ההומניטרית') הוא עקום. לפי דעתי היה סיכוי לפתרון אחר. אומרים שנתניהו מפחד מחמאס, זה לא נכון. את חמאס הוא עודד, נתן להם כסף, והוא היכה אותם בצדק מכה קשה. נתניהו מפחד מהרשות הפלסטינית, לא מחמאס. אפשר היה לקבל את הצעת ביידן בזמנו - למצוא חלופה, אלטרנטיבה לשלטון, בלי אלטרנטיבה אנחנו נהיה שם. אם אתה לא עושה כלום, נשאר חמאס. ראינו את זה 20 חודשים. אמריקה הציעה את זה, מצרים הייתה מוכנה לזה, האמירויות היו מוכנות שיהיה שם שלטון אלטרנטיבי, ואז כל השאלות האלה לא היו מתעוררות".
"אין לי ספק שנתניהו כהרגלו שוקל את הכול, הוא אדם לא טיפש, אתה מכיר אותו ואני מכיר אותו, אבל בסוף השיקול הוא פוליטי, ענייני - איך אני נשאר בשלטון. הוא לא מבין פחות ממך וממני. נתניהו יכול היה לקבל את הצעת הממשל האמריקני והמצרי, זה היה מחזק אותנו, היה גם נותן מכה לחמאס כי זה היה מאפשר את המהלך עם סעודיה, זה היה האינטרס הלאומי, לפי כל קנה מידה".