לפי רגבים, הבנייה נמשכת ברצף בשטח מזה תקופה ארוכה, על אף פנייה קודמת שנשלחה לעיריית ירושלים ולרשות לאכיפה במקרקעין. בפנייה צורפו תצלומי אוויר המתעדים את קצב הבנייה המהיר, לצד דרישה לפעול לאכיפה מיידית בטרם חיבור הבניין לתשתיות ואיכלוסו.
בתגובה לפנייה נמסר מהרשות לאכיפה במקרקעין כי כבר בשנת 2022 הוצא צו הריסה מנהלי למבנה, וכי במהלך ההליך המשפטי סוכם שהקבלן יהרוס חמש קומות על דעת עצמו – והוא אף הפקיד לשם כך ערבות בסך 100 אלף שקלים. בפועל, כך נמסר, הקבלן ביצע הריסה חלקית של קומה אחת בלבד, והערבות חולטה. במקביל, הרשות החלה לתכנן את ביצוע צו ההריסה במלואו.
עם זאת, לפי תשובת הרשות, לצורך מימוש הצו נדרש סיוע ביטחוני, שכן מדובר באזור רגיש. הרשות פנתה לצה"ל בבקשה לקבל את הסיוע הדרוש, ובעניין אף התקיימו ישיבות משותפות עם משרד הביטחון, הצבא והמשטרה. למרות זאת, לא ניתן סיוע מצד כוחות הביטחון, וצו ההריסה פקע מבלי שבוצע. יש לציין כי גורמים בצה"ל טענו כי האחריות במקום היא של מג"ב, אבל הטענות שעולות אינן נגד מג"ב - אלא נגד צה"ל.
רגבים טענה כי "אף הרשות לאכיפה במקרקעין סברה כי קיימת חשיבות רבה לאכיפת החוק כנגד המבנה הבלתי חוקי, בין היתר בשל מיקומו בצמוד לגדר הביטחון והמשמעויות הנלוות לכך, אך בשל חוסר שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון, לא ננקטו פעולות אכיפה והמבנה עדיין עומד על תילו."
בפנייה לשר הביטחון נכתב: "בהתאם לכך, הנכם נדרשים בזאת לתת את מלוא הסיוע הביטחוני הנדרש לרשויות האכיפה לשם מימוש פעולות אכיפה כנגד המבנה הבלתי חוקי והשבת המצב בשטח לקדמותו."
בדובר צה"ל בחרו שלא להגיב.