השריון של הצפון: החיל שכמעט נזנח - הפך לסיוט של חיזבאללה

אחרי השבעה באוקטובר, זרם המתגייסים לשריון הוכפל. סא"ל ד': "בכל מקום שנלחמים בו, מפקדים אומרים – תביאו עוד טנקים. זה הכוח המכריע. גם האויב מבין שהוא לא במשחק מולך"

אבי אשכנזי צילום: אבשלום ששוני
טנק בדרום לבנון. קרדיט: רשתות ערביות | צילום: רשתות ערביות, שימוש לפי סעיף 27 א'

סא"ל ד' היה בשנת 2016 מפקד פלוגה צעיר בשריון, שהגיע עם סגלו לשערי בסיס הקליטה והמיון בתל השומר כדי לקבל את מתגייסי חיל השריון החדשים. הימים היו ימי מתיחות באיו"ש, פיגועים התרחשו בתדירות גבוהה, ו"האקשן" המבצעי התרחש במקום אחר - לא בשגרת הבט"ש בגבולות הצפון והדרום. בני הנוער הצביעו ברגליים: רבים מהם סירבו לעלות על האוטובוסים שהיו אמורים להסיעם, בתום יום החיול, לבסיס ההכשרה של חיל השריון בשיזפון, בלב הערבה.

באותם ימים התקשו בחיל השריון למלא את השורות. החייל היה מצוי במשבר. לא רק שהמתגייסים התרחקו ממנו - גם בצמרת הצבא, ובראש סגל המטכ"ל, סברו כי בשדה הקרב העתידי ובמפת האיומים של מדינת ישראל אין צורך בסדרי כוחות גדולים של טנקים. כך נסגרה חטיבת הטנקים 500, וכמוה גם חטיבות שריון נוספות במילואים. בחיל מודים היום בקול ברור: זו הייתה טעות. טנק המרכבה סימן 4 היה ונשאר טנק המערכה הטוב בעולם – אך גם היקר. קובעי המדיניות הבינו שקל לחסוך בצמצום הרכש והאחזקה, אבל המחיר כבד.

חיל השריון
חיל השריון | צילום: אבי אשכנזי

לאחר שנים שבהן חיל השריון, לצד חיל ההנדסה הקרבית, נחשב ל"ילד החורג" של זרוע היבשה – הגיע האסון של 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", ושם הבינו בצה"ל מה המשמעות של שני החיילות. "הברבורים הפכו בין רגע לברווזים".

כיום משמש סא"ל ד' כמפקד גדוד ההכשרות של חיל השריון, ואחראי על קליטת המתגייסים החדשים והכשרתם הבסיסית בטירונות רובאי 04. בשנתיים האחרונות זרם המתגייסים הוכפל בכל מחזור. המצב החריג הוביל את צה"ל לפתוח בהליך מהיר לבניית מבני מגורים נוספים עבור מאות לוחמים חדשים.

"החיל גדל ב־9 פלוגות סדירות במהלך המלחמה – זו בעצם תוספת של חטיבת טנקים שלמה", הוא אומר. "בכל מקום שבו נלחמים – החי"רניקים דורשים עוד טנקים. הם מבינים שזה הכוח המכריע. טנקים הם עוצמת האש הכי גדולה שיש. גם טנק מרכבה סימן 3 – שעבר השמשה – מביא קטלניות אדירה".

כוח שריון ליד גבול לבנון
כוח שריון ליד גבול לבנון | צילום: אייל מרגולין פלאש 90

סא"ל ד' עצמו נלחם ברצועת עזה במשך 9 חודשים, עד שנפצע ברפיח. "חטפנו 4 טילי נ"ט, ועוד ארבעה־חמישה מטענים. הטנק הגן עליי ועל הצוות. כמפקד גדוד 52 אני אומר לך – העוצמה של הכלי הזה בלתי ניתנת לתיאור. גם האויב מבין את זה – הוא יודע שאין לו סיכוי".

סא"ל ד', בן 32, נשוי ואב לשלושה, עבר מסלול מגוון בשריון ואף שירת כסגן מפקד גדוד בגבעתי. את המלחמה החל כמג"ד בגדוד 53, ולאחר שנפצע – שב לפקד על הגדוד. כעת הוא נדרש להכשיר את הדור הבא של לוחמי השריון.

"כשאני הייתי מ"פ בנובמבר 2016, היו הרבה סרבנים. גם אני לא ידעתי בהתחלה מה זה שריון – רק כשחברה של אחותי הסבירה לי, הבנתי. היום אנחנו שופכים אור וידע על החיילים. כולם מבינים שכשיש טנקים – יש הכרעה. צוות אחד חיסל יותר ממאה מחבלים ב־7 באוקטובר. כל מקום שבו היו טנקים – התוצאה הייתה שונה", הוא מדגיש.

בימים הקרובים צפוי סא"ל ד' לקלוט את מחזור הגיוס הגדול ביותר בתולדות החיל. "באוגוסט 2024 התגייסו 500 לוחמים, בנובמבר – 550, ועכשיו אנחנו עומדים על 650 עד 750. הבא"ח ערוך לקליטה של עד 600, ועכשיו מרחיבים אותו. מוסיפים 150 מקומות לינה באמצעות מהנים יבילים. ההבנה היא שהמלחמה מחייבת שינוי מנטלי ופיזי. שילבנו הרבה תרגולות פיזיות ומנטליות – אנחנו אנשי עבודה".

במהלך ההכשרה, הלוחמים נדרשים לבלות ימים ארוכים בתוך הטנק – כהכנה למציאות המבצעית. גם בנושא הכושר הקרבי – לא מתפשרים. בנוגע לקליטת חרדים השיב: "כרגע אין עיסוק בזה. אם יידרש – ניערך בהתאם". על שילוב לוחמות: "ההכשרה שלהן נפרדת, אנחנו מסייעים, אבל לא מערבים בין המסלולים".

לצד ההתרחבות, קיימת גם בעיה קשה: מחסור בחלקי חילוף השבית כ־100 טנקים. "אם לפני המלחמה מצב הטנקים היה מצוין – עכשיו הוא ירד ל'טוב'. הטכנאים עובדים סביב השעון. השתמשנו גם בטנקים בלי מנוע עם מצברים – רק כדי שהלוחמים יוכלו להתאמן. הסימולטורים גם תפסו מקום מרכזי".

תגיות:
חיל השריון
/
טנק
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף