בשיחה עם עיתונאים, הדגיש סקאו כי נושא קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF) כלל לא עלה בדיוניו עם הגורמים הישראליים. "הגורמים הישראליים הביעו רצון ברור שהאו"ם ימשיך להוביל את מאמצי הסיוע, במיוחד אם תושג הפסקת אש. הם אף ביקשו מאיתנו להיערך להרחבת היקף הפעילות", אמר.
סקאו סיפר כי נפגש עם גורמים ישראליים בדרגים שונים בשבוע שעבר, וציין בבירור: "הקרן ההומניטרית לעזה לא הוזכרה כלל בשיחות אלה. שמעתי שמועות על כוונות לדחוק את האו"ם הצידה, אך השיחות שקיימתי הבהירו לחלוטין שישראל מעוניינת שהאו"ם ימשיך להיות הגורם המוביל בהעברת הסיוע לעזה".
לפני כחודשיים, ישראל אפשרה להכניס סיוע הומניטרי לעזה לאחר מספר שבועות שמנעה זאת, מה שחידש באופן מוגבל את פעילות האו"ם. כשבוע לאחר מכן, החלה הקרן ההומניטרית לפעול ברצועה, כשהיא משתמשת בחברות אבטחה ולוגיסטיקה אמריקאיות פרטיות להעברת אספקת הסיוע למרכזי חלוקה.
הקרן, הממומנת על ידי מחלקת המדינה האמריקאית, מתארת את שיטת פעילותה כ"המצאה מחדש של שיטות העברת סיוע באזורי מלחמה". האו"ם התלונן לא פעם על שיבושים בפעילותו ההומניטרית בעזה בשל פעילות צבאית ישראלית, הגבלות על הכניסה לרצועה, וביזה מצד כנופיות חמושות. ישראל וארה"ב האשימו את חמאס בגניבת סיוע במבצעים בהובלת האו"ם, האשמה שהתנועה הכחישה.
עם זאת, הארגון מדגיש את יעילות מערכת חלוקת הסיוע שלו, במיוחד במהלך הפסקת האש בת החודשיים שהסתיימה במרץ האחרון. לדברי האו"ם, במהלך הפסקת האש הצליח הארגון להכניס בין 600 ל-700 משאיות סיוע מדי יום לעזה, והדגיש כי מקרי הביזה פוחתים משמעותית כאשר התושבים יודעים שקיימת זרימה קבועה של סיוע הומניטרי.
התרעות פיקוד העורף