הכל התחיל בהודעה על התבצרות בביתם של בני הזוג רחל ודוד, כשצוותים בכירים של מו"מ ניהלו עם המחבלים שיחות והידברות. שעות על גבי שעות ניסו הצוותים לשכנע את המחבלים החמושים לשחרר את בני הזוג ולהיכנע. "אני בדרכי אליך, יש חפ"ק שם?", שאל אחד מלוחמי הימ"מ שהיה בדרכו לאופקים. התשובה שקיבל היתה חד משמעית: "אפשר להיכנס לאחד הבתים הסמוכים, ליצור שם איזה חפ"קון קטן אבל אסור לנו להתעכב יותר מדי. יש עדיין מו"מ שמתנהל שם איתם כי אחד המחבלים פצוע אז צריך לראות איך אנחנו מנצלים אולי למשוך איזה אחד או שניים. הם הספיקו גם למלכד את הבית".
הקצין הבכיר מבקש לסרוק את הציוד שיש ברשותם. "תבדוק רגע את הציוד שיש ביננו, חבלנים, פורצים, כלבנים , צלפים, ונדע לעשות את החלוקה עד שאני מגיע".
האירוע נוהל בצורה מתוכננת ומדויקת, צוותי מו"מ ניהלו את השיח עם המחבלים, שכל רגע יכלו לפוצץ את המקום והמטרה היתה ברורה - לחסל תחילה את המחבל שאחז ברימון.
בהתחלה הדיווח היה לא מדויק, על מספר מחבלים בין 2 ל-4 בדירה. על בני ערובה ועל מטענים וחומרי נפץ שבתוך הדירה. לוחמי הימ"מ מקבלים את הפקודה ומבצעים חיסול של ארבעה מחבלים: "יש לנו ארבעה מחבלים הרוגים עם בני הערובה ביד, הכל תקין אנחנו יוצאים מהדירה", זו הייתה ההודעה שסיימה את האירוע - שיכל להיגמר אחרת.
התרעות פיקוד העורף