מפקדי גדודים ומפקדי פלוגות סיפרו על האתגרים שהם ניצבים על בסיס יום יומי כדי לשמר את הכשירות של היחידות. ביחידות צה"ל כבר מזהים את הנתק בין החברה הישראלית שממשיכה בסדר היום לבין התמודדות של הצבא בלחימה עצימה.
"אני בסבב רביעי של מילואים. בסבב הזה זומַנו ל-70 ימים. שבוע לפני תחילת המילואים הודיעו לנו שהאריכו את הצו ל-90 ימים. היום אנחנו לא יודעים אם לא יאריכו עוד ואם נקבל צו נוסף לסבב חמישי. האמת שאני כבר לא יודע אם החברה מחכה לי בבית או שהיא המשיכה הלאה. יש לה את הצרכים שלה ואני לא שם איתה, אני במילואים".
"אנשים כאן עם מוטיבציה. באים למילואים אבל הם לא מצליחים לשרוד את הלחצים מבחוץ. יש לנו כאן נוהל 'שישי' - יש חיילים שחייבים להוציא אותם ביום שישי כי אחרת המשפחות יתפרקו. יש כאן אנשים שכבר יודעים שאין להם מקום עבודה לחזור אליו. בעצם, רוב הגדוד מבין שאין לו משרה בחוץ. גם כשאני אסיים כאן - יש לי משרה בטוחה רק לעוד חודשיים שבהם למעסיק אסור לפטר אותי. אם לא אקבל לפני תום החודשיים צו מילואים נוסף, ברור לי שיזרקו אותי מהעבודה. הם כבר מצליחים להסתדר בלעדיי עם המחליף".
ההורים לילדים סיפרו על המפגש בבית עם הילדים הקטנים. "הם כבר מבינים שאבא הוא לא הדמות בבית - אבא הוא החייל בצבא שבא מדי פעם לבקר בבית".
"עכשיו הבעיה האמיתית היא עם הסטודנטים שלנו. בכל האוניברסיטאות בארץ לא מתייחסים למילואימניקים ולא מקלים על הסטודנטים. מבחינת ראשי האקדמיה המלחמה נגמרה - אין הקלות ואין תמיכה בסטודנטים במילואים. אין מועדי ב' ואין תמיכה פרטנית. אנחנו חייבים להציף את זה. את היחס של ראשי האוניברסיטאות. הם לא רואים את אנשי המילואים. אנחנו בגדוד עושים מאמצים לעזור לסטודנטים, ומבינים שאם הם לא יעברו את מבחני הסמסטר עכשיו - הלכה להם שנה מהחיים"- את המונולוג הזה אמר היום (שני) לוחם צנחנים במילואים, שנלחם בבית חאנון כבר חודשיים.
המג"ד סיפר על אוכלוסיית הסטודנטים שנקלעו למצוקה בשל הגישה לאחרונה של ראשי האקדמיה והאוניברסיטאות בישראל: "הם כבר לא רואים את הסטודנטים במילואים. לא נותנים להם מועדים נוספים לבחינות, וסטודנט שלא יעבור את המבחנים הפסיד את השנה הזאת. זרק שנה מהחיים. הלך אחורה. גם אם האוצר ייתן לו מענק של עוד עשרים אלף שקלים, מה זה יעזור לסטודנט הזה שצריך להתחיל הכול מהתחלה? אני ומפקדי הפלוגה עסוקים כל היום בביצוע שיבוצים. מי צריך ללכת ללמוד ומתי הבחינה של האחר. על בסיס הצרכים של הלוחמים אנחנו בונים את השיבוץ ביחידה. מנסים בכל הכוח לחבק ולתת מעטפת לכולם".
סגן מפקד גדוד צנחנים במילואים אמר בכאב: "השחיקה היא על כל המגזרים, אבל מי שהכי סובל כרגע הם החיילים הסטודנטים. פה האוניברסיטאות החליטו ללכת על הראש של חיילי המילואים, כאילו לעשות להם דווקא. אני מבקש מהתקשורת להציף את הבעיה. אין לזה מענה באכ"א, אין לזה מענה במשרד החינוך - וקשה לי לראות את החיילים שלי הסטודנטים עוברים את זה".
התחושה של הנתק בין הלוחמים בחזית לבין החברה הישראלית בשבועות והחודשים האחרונים הולכת ומתרחבת. כך גם בקרב חיילי הסדיר והמשפחות שלהם.
הרמטכ"ל זמיר מחויב להציג לדרג המדיני את התמונה העדכנית של מצב הכוחות של צה"ל. צה"ל נמצא כרגע בכשירות, אבל השחיקה מכרסמת בשקט בשקט במערכים: במילואים, בסדיר, בקבע. היא פוגעת לא רק בכוח האדם, אלא גם בכשירות כלי המלחמה.
צה"ל מעולם לא נערך למלחמה כל כך ארוכה ובהיקף כל כך נרחב. בכל יחידת מילואים בעזה, איו"ש וגבול הצפון החיילים סיפרו על מספרים הולכים וגדלים של פרידות ופירוק משפחות בשל עומס המילואים, על חובות, על העובדה כי בתום המילואים רבים מהם יידרשו לחפש מקום עבודה אחר, וסטודנטים שנכשלו ויתקשו להיכנס למעגל התעסוקה בשנים הקרובות.
לרמטכ"ל יש אחריות לאוכלוסיות המשרתים בצה"ל בסדיר בקבע ובמילואים. קולו לא נשמע היטב מול הדרג המדיני בסוגיה זאת. בדרגי השטח בצה"ל מבינים כי בכל יום שעובר - המצב רק מחמיר.
התרעות פיקוד העורף