רגעים ספורים לאחר פגיעת הפצצות, הופיע סרטון ברשתות X ובטלגרם, שהתיימר להראות פיצוץ בכניסה לכלא, הידוע לשמצה בשל החזקת אסירים פוליטיים. פוסט אחד ב-X כלל האשטאג בפרסית: "#freeevin".
לא מדובר בתכסיס היחיד במהלך הסכסוך. במשך 12 ימי הלחימה, ישראל ואיראן הפכו את הרשתות החברתיות לשדה קרב דיגיטלי, תוך שימוש בהונאה כדי לנסות להשפיע על התוצאה, אפילו בזמן מהלומות הטילים שהרגו מאות וטלטלו את המזרח התיכון הסוער. הפוסטים, אמרו חוקרים, ייצגו עוצמה גדולה יותר של לוחמת מידע, בכך שהחלה לפני התקיפות, השתמשה בבינה מלאכותית והתפשטה במהירות כה רבה.
לוחמת מידע, המכונה לעתים קרובות לוחמה פסיכולוגית, היא עתיקה כמו המלחמה עצמה. אך מומחים אומרים שהמלחמה בין ישראל לאיראן הייתה אינטנסיבית וממוקדת יותר מכל דבר שהיה קודם לכן, ונראה על ידי מיליוני אנשים שגלשו בטלפונים שלהם כדי לקבל עדכונים, אפילו בזמן שנפלו פצצות.
הסיבה לכך היא שהטכנולוגיה של ימינו - שכיחותן של הרשתות החברתיות והופעתה של בינה מלאכותית - שינתה את יכולתן של מדינות להגיב לאירועים ולדבר ישירות עם אזרחים ואחרים בזמן אמת בדרכים אמינות יותר מאי פעם.
איראן, לדוגמה, שלחה התראות בעברית לאלפי טלפונים ניידים ישראלים שהזהירו את הנמענים להימנע ממקלטים משום שחמושים תכננו לחדור אליהם ולתקוף את אלה שבתוכם, על פי חוקרים והצהרות רשמיות. רשת של חשבונות ב-X המיוחסים לישראל הפיצה מסרים בפרסית שניסו להטות באמון בממשלת איראן, כולל כאלה שסופרו על ידי אישה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית.
יש המפקפקים במידת המוכנות של ארצות הברית, במיוחד לאור קיצוץ המאמצים של ממשל טראמפ במאבק בפעולות השפעה זרות. האסטרטגיה הצבאית האמריקאית כוללת פעולות מודיעין - המכונות בפנטגון כפעולות תמיכה במודיעין צבאי - אך לעתים קרובות הן מטופלות כמעין תפקיד תומך בלבד.
רוסיה, ואחריה סין, נחשבת ליריב האסרטיבי ביותר בכל הנוגע לקמפיינים של השפעה ופרופגנדה. היא ניהלה מלחמת מידע סוערת נגד אוקראינה ובעלות בריתה מאז שיצאה לפלישה מלאה למדינה בשנת 2022. על פי דיווחים מסוימים, היא פגעה בתמיכה בכמה מדינות, כולל ארצות הברית.
ישראל ואיראן שתיהן עקבו אחר ספר הפעולות של רוסיה, בניסיון לעצב את דעת הקהל בארץ ובחו"ל, אך עם היכולת הנוספת לשלב כלי בינה מלאכותית זמינים באופן נרחב בקמפיינים שלהן.
הוא מייסד שותף של GetReal Security, חברה שסימנה לראשונה את הסרטון המניפולטיבי של כלא אווין. "זה כלום", הוסיף, "בהשוואה למה שאנחנו רואים באיראן".
גורמים משני צידי הסכסוך הציפו את האינטרנט בתמונות וסרטונים מניפולטיביים או מפוברקים, בניסיון לדכא את המורל ולגרום לדמוניזציה של הצד השני. התוכן כלל תמונות מסכסוכים קודמים ובדיות ברורות של המנהיג העליון של איראן וראש ממשלת ישראל. תמונות עדינות יותר, כמו הסרטון בבית הכלא של אוין, דווחו בתחילה כאמיתיות על ידי כמה ארגוני חדשות, כולל הניו יורק טיימס.
פריד השווה את לוחמת המידע של ימינו למאמצים במלחמת העולם השנייה, כאשר מדינות לוחמות התקשרו באמצעות עלונים שהוטלו ממטוסים או באמצעות רדיו. "עם רדיו היה לך מסר אחד ושלחת אותו", אמר. "עכשיו יש לך מיליון הודעות שאתה שולח למיליון אנשים. זה כמובן שונה מאוד, מאוד".
את ההשפעה בסכסוך הנוכחי קשה למדוד בוודאות. אזרחים מתאחדים לעתים קרובות מאחורי מנהיגיהם בזמן מלחמה, ומתייחסים לתעמולה גלויה בספקנות או בזלזול. גם אם לוחמה פסיכולוגית לא משנה את מהלך הסכסוך, אומרים אנליסטים, היא יכולה לעצב את תפיסות הציבור לגביו. "בהחלט יש אנשים שמאמינים שזה הניצחון הנרטיבי שקובע", אמר מילר.
סרטון מפוברק אחד הראה הרס בנמל התעופה בן גוריון בישראל שלא התרחש. תמונות וסרטונים של הריסות מטוסים ישראליים - ומאוחר יותר אמריקאים - הופיעו בחשבונות שחוקרים איתרו לאיראן ולתקשורת הממלכתית שלה.
איראן טענה כי הפילה לפחות שלושה מטוסי F-35 ישראליים. גורמים בצה"ל מכחישים כי איבדו מטוס כלשהו בקרבות, ולא הוצגו ראיות המצביעות על כך.
תקשורת איראנית אף טענה כי לכדה טייס ישראלי, אך NewsGuard, חברה המנטרת מידע כוזב בתקשורת, זיהתה את התמונה כתמונה של קצין זוטר מחיל הים של מדינת צ'ילה שצולמה בשנת 2011.
NewsGuard תיעדה 28 טענות כוזבות של איראן, שהסתמכו "על שילוב של מקורות תקשורת רשמיים ממלכתיים, אתרים וחשבונות אנונימיים, ומשפיענים פרוקסיים להפצת תעמולה" ביוטיוב, פייסבוק, X, טלגרם וטיקטוק.
"העברית משכנעת יותר, והתוכן מותאם באופן מקצועי יותר לקהלי היעד", אמר שץ. "נפח החומר - טקסטים, תמונות, סרטונים - חסר תקדים". הקמפיין של ישראל נגד איראן התמקד בנזק שגרמה באותה מידה כמו במחלוקת הפוליטית הפוטנציאלית שהיא עוררה.
דו"ח של Horizon Intelligence, חברת הערכת איומים בבריסל, ציטט חשבונות מדיה חברתית המקושרים לישראל והציגו צילומים ישנים של מחאות כדי לרמוז על אי שקט נגד הממשלה. סרטון חדש שנוצר על ידי בינה מלאכותית לכאורה מראה איראנים קוראים, "אנחנו אוהבים את ישראל".
אמיר אישר ל"טיימס" כי התקשרה אליו קבוצת אנשים שלא הכיר, אשר הגיעו מאוחר יותר לביתו עם ציוד צילום וסיפקו לו סדרה של הודעות בעברית שרצו שיקרא במצלמה בפרסית. הוא היה משוכנע שהמבקרים היו מהמוסד, שסירב להגיב לשאלות בנוגע לחשבון.
משרד הבריאות האיראני התייחס לחשבון ברצינות מספקת עד שהוציא אזהרה לאיראנים להתעלם מהצעות הסיוע של המוסד, על פי דיווח של סוכנות הידיעות הרשמית של המדינה.
הדיווח עוסק בוויכוחים או ב"ממים" המתפשטים ברשתות החברתיות האיראניות או הישראליות, כמו תגובה ערמומית לסרטון בשם "האיש שלנו בטהרן", שהתפשט באופן נרחב ברשת במהלך הסכסוך.
זמן קצר לאחר התפשטות הסרטון, החשבון ב-X שטען שהוא המוסד הגיב. הוא פרסם כי, למעשה, "ע'אני אינו שלנו".
התרעות פיקוד העורף