החלקים נשלחו דרך טיסות של Thai Airways מבסיסים צבאיים בסידני אל תל אביב, דרך בנגקוק, והוגדרו במסמכים כ"רכיבי מטוס" מתוצרת לוקהיד מרטין (יצרנית ה־F-35). באחד המקרים צוין כי מדובר בפריטים הכפופים לרגולציית היצוא הביטחוני של משרד החוץ האמריקאי (ITAR), המזהה ציוד צבאי לכל דבר.
במשלוח מה-4 ביולי תועדו פריטים שהועמסו בנמל התעופה הבינלאומי של סידני, סומנו כמיועדים ל־JSF (מטוס הקרב המשותף F-35) והוגדרו תחת הסיווג EAR99, המתייחס לציוד צבאי־אזרחי בעל שימוש כפול. במסמכים צוין שמקור הסחורה הוא חיל האוויר המלכותי האוסטרלי (RAAF), וכי נקודת האיסוף הייתה בבסיס ויליאמטאון, המרכז האזורי של התחזוקה למטוסי F-35 באסיה־פסיפיק.
משלוח קודם, הכיל שני פריטים ששקלו כל אחד קילוגרם אחד, והוגדרו כחלקים שמופיעים ברשימת המוצרים הביטחוניים של ממשלת ארה"ב, דבר המעיד על שימוש צבאי ישיר. היעד הסופי בשני המקרים: תל אביב.
בעבר טענה ממשלת אוסטרליה כי כל הרכיבים שמיוצרים במדינה עוברים תחילה למרכז הפצה גלובלי בארה"ב או בהולנד, ושם נקבעת חלוקתם, ללא מעורבות ישירה של קנברה. בכך ביקשה הממשלה למנוע ייחוס ישיר של סחר ביטחוני עם ישראל. בדיון בוועדת הסנאט ביוני האחרון, ציין בכיר במשרד ההגנה האוסטרלי כי "השאלה האם מטוסי F-35 מופעלים בישראל איננה רלוונטית לשיקול האם להנפיק רישיון יצוא". גישה זו, לפי המבקרים, מתעלמת מהדרישות של הדין הבינלאומי ומהחלטות של בית הדין לצדק בהאג.
החשיפה מצטרפת ללחץ הולך וגובר מצד ארגוני זכויות אדם וגורמים משפטיים באוסטרליה, בהם המרכז לצדק בינלאומי (ACIJ), הדורשים הקפאת יצוא ביטחוני לישראל כל עוד לא הובטח שהציוד לא משמש בלחימה בעזה. בעקבות פניות ציבוריות וחשיפות עיתונאיות, משרד ההגנה האוסטרלי דיווח על השהיה או שינוי של 16 רישיונות יצוא ביטחוניים. עם זאת, גורמים במערכת הביטחון ממשיכים להדגיש את מחויבותה של אוסטרליה להסכמים הבינלאומיים של תוכנית ה־F-35.
לפי הדיווח, Declassified Australia פנתה למשרד ההגנה האוסטרלי בבקשה להבהרות בנוגע למשלוחים שתועדו, אך נכון למועד הפרסום – לא נמסרה תגובה רשמית.
התרעות פיקוד העורף