“ישראל נמצאת בצומת היסטורית בכל הקשור לחזונה ארוך הטווח באשר לסוריה ולביטחון רמת הגולן”, אמר אביבי. לדבריו, ההתלבטויות שעומדות כיום בפני מדינת ישראל מזכירות במידה רבה את הדילמות שעמדו בפני המעצמות לפני כמאה שנה: “הדילמות דומות מאד לאלו שעמדו בפני הצרפתים לפני מאה שנה כאשר, בהמשך להסכם סייקס-פיקו, זיהו את המורכבות האתנית בסוריה והחליטו להקים ב־1921 שש מדינות אוטונומיות בסוריה. אחת מהן הייתה מדינת סווידא, שנקראה בהמשך מדינת ג׳בל דרוז, והתקיימה ברצף 15 שנה”.
היום, טוען אביבי, ישראל ניצבת בצומת דומה. “כעת אנחנו בדיוק באותה צומת דרכים בשאלה לאן פניה של סוריה מועדות ומה משרת את מדינת ישראל”, הוא אומר. “מצד אחד ארצות הברית ואירופה, כמו גם טורקיה וסעודיה, דוחפים ליצירת מדינה סורית אחת שתצטרף להסכמי אברהם. ומנגד – האינטרס הישראלי אמור להיות שימור סוריה חלשה, מפורזת, בה מתקיימות אוטונומיות כורדיות, דרוזיות ועלאוויות – כאשר הדרוזים הינם בעלי הברית של ישראל ויכולים לסייע במימוש אותו חזון של יגאל אלון”.
לדבריו, חוסר הבהירות במדיניות הישראלית מוביל לפעולות מהוססות. “נכון לעכשיו נראה שישראל טרם גיבשה חזון ברור, וכפועל יוצא מכך – הפעולות שישראל נוקטת בהן מהוססות ולא חד משמעיות”.
הוא התייחס גם לאירועים הקשים המתחוללים בימים אלה בדרום סוריה: “בשעות אלה, בהן שוב תושבי סווידא נטבחים, אי אפשר שלא לתהות – היכן מדינת ישראל? ולאן המציאות לוקחת אותנו בתקופה הקרובה ובטווח הארוך?”.