כרגע חמאס יכול לקשיח עמדות המשא ומתן. הוא הצליח ליצור נרטיב שבו ישראל מרעיבה את האוכלוסייה העזתית. תמונות הילדים הרזים הרעבים עוררה בכל העולם זעם על ישראל. העיתונאים הזרים הפועלים מישראל סיפרו כי מה שהציבור הישראלי רואה מכאן, רחוק שנות אור ממה שהציבור באירופה ובארצות הברית רואה משם. ישראל הצליחה בניהול המלחמה בעזה ליפול לכל בור, לכל מכשול. ניהול המלחמה על ידי הדרג המדיני הוא לא חובבני, אלא גרוע הרבה יותר מכך, הוא מחדל הגובל בפשע.
ישראל יצאה למערכה הכי צודקת. עם גיבוי עולמי מקיר לקיר. תיכנון הלחימה, הגדרת מטרות המלחמה, תוכנית ניהול המשא ומתן לשיחרור חטופים היכולת להציב מדרג אמיתי של נכסים טקטיים בטחונים שעליהם ישראל עומדת בנחרצות. כל זה לא קרה. מה שעשתה ישראל היה לשנות פעם אחר תוכניות, יעדים, והתעקשות ללכת לעיסקאות בשלבים כדי לשמור על שרידות הפוליטית של ממשלה שבה כל מי שיש לו חלקיק מנדט מושך מדינה שלמה להרפתקאות צבאיות חסרות תחליט במציאות.
נושא חלוקת הסיוע הוא השערוריה הגדולה ביותר. ממשלת בנימין נתניהו מימנה בהתנהלות שלה את החמאס גם אחרי 7 באוקטובר. העובדה כי ישראל פעלה פעם אחר פעם בהתנהלות שהיא מגבילה את הכנסת הסיוע גרמה להתחזקות החמאס. הרי אין מחלוקת כי מחסני החמאס מלאים עד אפס מקום במשטחים של מזון מכל הסוגים. אין מחלוקת שמרבית המשאיות נבזזות על ידי החמאס. אין מחלוקת שחמאס שולט במחירי השוק של המזון בעזה.
אבל בישראל העדיפו את הגישה של השר סמוטריץ', לצמצם את האספקה ליצור משבר הומניטרי באזורים בצפון הרצועה ולדחוק את האוכלוסיה דרומה, התוצאה ידועה. חמאס נמצא היום במקום הכי חזק שבו היה מאז תחילת ״מרכבות גדעון״. הוא תירגם את הטעויות של ישראל להצלחות שלו. הוא מבין כי מלחמת התשה לצבא סדיר גדול מול גרילה היא מכה לצבא הסדיר. ברור שכל יום שעובר הצבא נשחק התקלות והתאונות והפגיעות רק גוברת. הוא יודע כי מחסור באוכל מגביר את התלות של האזרחים בו. הוא יודע כי מחיר סחורה בשוק היא נגזרת של היצע וביקוש.
הוא יודע כי לחץ בין לאומי על ישראל יחליש אותה בניהול המשא ומתן. עכשיו ישראל החזירה את המשלחת לירושלים. המטרה לחשב מסלול מחדש. השאלה מי ישב בעמדת הניווט והאם אנחנו הולכים למהלכים שיוציאו אותנו מהבוץ העזתי או שאנחנו הולכים להתחפר עמוק עמוק.