לדבריו, האשמות כבדות מסוג זה מחייבות עמידה ברף משפטי ברור – והוא, לדבריו, לא התקיים במקרה של ישראל. "רצח עם לא מוגדר על פי ציטוטים שהוצאו מהקשרם, מספרי נפגעים בלתי מאומתים או התרשמות כללית מהרס. מדובר בהגדרה משפטית מדויקת שדורשת הוכחת כוונה להשמיד קבוצה אתנית או לאומית", כתב.
לטענתו, ישראל נקטה בצעדים חסרי תקדים כדי להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית – בהם הודעות מוקדמות, מסדרונות פינוי, הפסקות אש נקודתיות וסיוע הומניטרי נרחב. "חיילים ישראלים ספגו אש מבלי להשיב – רק בגלל נוכחות של ילדים בסביבה", כתב. לדבריו, כוחות צה"ל עיכבו ואף ביטלו תקיפות כדי לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בבלתי מעורבים.
ספנסר מתמודד ישירות עם ההאשמות של פרופ' ברטוב, שטען כי אמירותיהם של ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט מעידות על כוונה רצחנית. לדבריו, ההתייחסות של נתניהו להשמדת חמאס או לביטוי "זכור את עמלק" אינה קריאה להשמדת עם, אלא חלק מהרפרטואר ההיסטורי־תרבותי היהודי. "אותו פסוק חקוק גם ביד ושם – כאזהרה מפני רדיפה, לא כהוראה לפשע".
לדבריו, ההיסטוריה מלמדת שמלחמות אינן נעדרות קורבנות אזרחיים – אך רצח עם נבחן על פי הכוונה שמאחוריהן, לא רק על פי התוצאה. "המאבק בדאעש הרס ערים והרג עשרות אלפים – אך איש לא טען שמדובר ברצח עם. גם עזה לא שונה".
ספנסר מדגיש כי בחינה משפטית אמיתית של פעולות ישראל מראה שהיא פועלת לפי עקרונות חוקי המלחמה – הבחנה בין לוחמים לאזרחים, מידתיות ואזהרה מראש. לדבריו, מבצע רפיח בקיץ – שבו נהרג מפקד בכיר של חמאס והוחזרו בני ערובה – היה דוגמה להפעלת כוח מדויקת ואחראית. "ישראל לא הפציצה רפיח ללא הבחנה – היא הכינה אזורי פינוי, חיכתה, פעלה רק אחרי שאזרחים עזבו. זו אינה גישה של מדינה שמבקשת להשמיד – אלא להילחם באויב".
את דבריו חותם ספנסר בהדגשה: "החוק חשוב. גם הדיוק חשוב. אבל מעל הכול – האמת חשובה. ומה שקורה בעזה, טרגי ככל שיהיה, אינו רצח עם ואינו בלתי חוקי. זו מלחמה נגד ארגון טרור שמתחבא בתוך אוכלוסייה אזרחית".
לטור המלא של ג'ון ספנסר:
התרעות פיקוד העורף