האירוע – שיכלול פעילויות לכל המשפחה, מפגשים, חיבוקים ונשנושים – יתקיים בצל הזיכרון הקשה של אותו בוקר שבת, שבו איבד היישוב שניים מבניו וניצל מחדירה המונית הודות לפעולתם האמיצה של תושביו. החזרה, כך העידו התושבים, לא תהיה קלה – אך היא מסמנת התחלה חדשה, גם אם לא שלמה.
לדבריה, התחושות המורכבות לא מונעות מהלב להתרגש מהמראות הפשוטים של חיי קהילה מתחדשים: "התגעגעתי מאוד לנוף, לחברים שלי – שלמרות שהיינו בפינוי ביחד, לא באמת ראינו אחד את השני. פה אנחנו פשוט מסתובבים ורואים אחד את השני, וזה פשוט כיף. הגעגוע האמיתי זה פשוט לחזור הביתה אחרי מסע של כמעט שנתיים".
אבל עבור קיסין, כמו עבור רבים אחרים ביישוב, החזרה איננה שלמה – כל עוד ישנם חטופים שעדיין לא שבו: "חשוב להגיד – החזרה שלנו היא לא שלמה עד שלא כל החטופים חוזרים. זה החברים, השכנים שאנחנו מכירים באופן אישי, ועד שהם לא חוזרים – החזרה היא לא שלמה".
פינטו הדגישה את עומק הקשרים שבין קהילות המועצה, שמעולם לא הסתפקו רק בשכנות גיאוגרפית: "מועצה אזורית אשכול זה מרכז קהילתי הדוק ומחובר מאוד. החיבורים הם כמעט דם – משפחות שהסבתא יכולה לגור בכרם שלום, הנכד בצוחר, הדוד בעמיעוז והבן במבטחים. אנחנו במרקם קהילתי חזק. יש גאווה והתרגשות גדולה לקבל את פני החברים שלנו שחוזרים הביתה".
עם זאת, היא מציינת כי גם בקרב הקהילה המארחת ישנה הבנה למורכבות של החזרה: "יחד עם זאת, יש בכל זאת רגשות מעורבים – כי אנחנו מבינים שזה רגיש, שאנשים חוזרים הביתה למקום שעדיין לא בריא במאה האחוזים. פה בדיוק נכנס החיבור הקהילתי – ולחבק את מי שעכשיו בתהליך חזרה, את מי שעכשיו עושה את הצעדים לחזרה. כמי שאנחנו כבר יישוב שחזר לביתו כבר במרץ – אנחנו פה, מיושבים, מוכנים וערוכים".
החזרה של תושבי כרם שלום מסמנת רגע חשוב במסע ההחלמה של היישובים בעוטף עזה. אך כל הנוכחים באירוע ידעו – זהו רק צעד ראשון. הדרך עוד ארוכה, אך היא נצבעת שוב בצבעי בית, קהילה ותקווה.
התרעות פיקוד העורף