אלף קב”נים בשטח
הקניית החוסן הנפשי לחיילים, מסבירה ראש הענף, כוללת שלושה שלבים: הכנה מוקדמת לשירות ולמשימות, התערבות בעקבות חשיפה לאירוע בעל פוטנציאל טראומטי כדי לצמצם את השפעתו, וסיוע לחיילים שאובחנו כסובלים מפוסט־טראומה ושיקומם. אחד המודלים שנמצאים בשימוש צבאי יומיומי הוא מודל המא”ה (משאבים, אתגרים, התאמה), פרקטיקת התערבות שפותחה בענף על בסיס תיאוריה של ד”ר משה פרחי מהמכללה האקדמית תל חי.
לפי מודל זה, החיילים לומדים לזהות מראש את המשאבים האישיים העומדים לרשותם – תכונות ויכולות כאומץ לב, סבלנות, חברתיות, מנהיגות, חשיבה מהירה, יצירתיות וחוזק גופני וגם חברים לצוות, מפקדים, משפחה, בת זוג וכו’. לאחר מכן הם מתבקשים להגדיר לעצמם את האתגרים העומדים לפניהם בהווה, להיזכר באתגרים שהתמודדו איתם בעבר ולדמיין אתגרים עתידיים. בשלב הבא הם מתאמנים ביצירת התאמה בין האתגרים למשאבים.
“החיבור השכלי, המחשבתי, בין האתגר הצפוי ובין יכולת ההתמודדות איתו מאפשר התמודדות פעילה בשעת לחץ, ברגע האמת”, מסבירה צליכובר. “המודל נבנה על בסיס ההיכרות שלנו כקב”נים עם השטח, לא רק בצבא, אגב, וההבנה שאנשים לא תמיד יודעים לומר מהם המשאבים שלהם", היא מסבירה.
היא מסיפה כי "במצבי סטרס המחשבות מעורפלות, וקשה לשלוף את הכלים מארגז הכלים. קשה לפעמים אפילו לזכור שהם שם. לכן אנחנו מדרבנים את החיילים לכתוב לעצמם את הדברים בפנקס קטן שנמצא איתם גם בשטח, כדי שברגע האמת יוכלו לשלוף אותו, להיזכר ולהיעזר במשאבים שלהם”.
ההכנה המנטלית, הכוללת את העבודה באמצעות מודל המא”ה, היא חלק מהנוהל המחייב לקראת יציאה ללחימה בכל היחידות הקרביות, והיא נעשית גם ביחידות אחרות שנכנסות לפעילות עצימה. מדובר בפיתוח חדש, שהפך לכלי שימושי רק לאחרונה, באפריל השנה. להכנה המנטלית לחיילים קודמת הכנה דומה למפקדים, והם אלה שמעבירים אותה לאחר מכן, בסיוע הקב”נים, לחיילים עצמם.
"לפי הנתונים, חייל קרבי שמבקש לראות קב”ן מגיע אליו בממוצע בתוך שבוע, לרוב פחות, ואצל חיילים בהכשרה זה לוקח בממוצע 13 ימים. אלה נתונים מרשימים. אני לא יודעת להסביר את התחושה שאין מענה. אני עובדת עם נתונים, ובמציאות – הממוצעים האלה מלמדים על זמינות גבוהה של קציני בריאות הנפש. אנחנו מפעילים גם מוקד טלפוני שזמין 24/7 ומציע מענה ראשוני של קב”ן, שבמידת הצורך מפנה לקב”ן היחידה”, היא מפרטת.
הילדים בידיים טובות
כשפרצה המלחמה בעזה סיפרו החיילים על התערבויות מיידיות של עזרה נפשית ועל ימי התרעננות שכללו שיחות עיבוד. לדברי צליכובר, ההתערבויות הללו השתכללו ככל שהלחימה נמשכת. “הבנו שאנחנו צריכים לקיים את ההתערבויות בהתאם לשלבים הפסיכולוגיים שחווה אדם שנמצא במלחמה”, היא מסבירה.
"המענים האלה מוצעים לכל חייל שיוצא מעזה, בכל שלב של יציאה מלחימה, על ידי קב”ן החטיבה. בשיחות האלה אנחנו יכולים גם לזהות חיילים שיצטרכו טיפול פרטני מאוחר יותר, ויקבלו אותו במסגרת הצבאית. מספר המפגשים הפרטניים נקבע בהתאם לתסמינים שהחיילים מראים”. בנוסף, היא מספרת, מקבלים החיילים סדנאות יוגה ומיינדפולנס, פילאטיס ואפילו גלישת גלים, לטובת העיבוד הרגשי והעצמת החוסן הנפשי.
התרעות פיקוד העורף