למרות שסומלילנד לא זכתה להכרה בינלאומית כמדינה עצמאית מאז הכרזת העצמאות, האזור הצליח לשמור על יציבות יחסית. זאת בניגוד לסומליה עצמה, שמתמודדת כבר שלושה עשורים עם מלחמת אזרחים ועם פעילות של קבוצות טרור איסלאמיסטיות.
המיקום האסטרטגי של סומלילנד הופך אותה לחשובה עבור ארצות הברית, במיוחד לאור התקפות החות'ים מתימן על ספינות הקשורות לישראל, ארצות הברית ומדינות התומכות במלחמה בעזה. איחוד האמירויות, בעלת ברית של ארצות הברית, כבר מפעילה נמל בעיר ברברה שבסומלילנד ושולטת במתקן תעופה צבאי בסביבה.
משרד החוץ האמריקאי הבהיר שהוא אינו מנהל משא ומתן פעיל עם נציגי סומלילנד על הכרה במדינה, ושהמדיניות הרשמית של ארצות הברית מכירה בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של סומליה, הכוללת את סומלילנד. גם ממשלת סומליה הדגישה את מדיניות "סומליה אחת" ואת התנגדותה לכל הכרה בעצמאות האזור.
למרות זאת, נשיא סומלילנד מציע לארצות הברית הזדמנויות עסקיות אטרקטיביות. הוא הודיע שמוכן להציע עסקה למכירת מינרלים קריטיים, כולל ליתיום, גם ללא הכרה רשמית באזור כמדינה עצמאית. האזור אמנם אינו מייצר ליתיום כיום, אך בעבר הנפיק רישיון לחברה סעודית לחקור מרבצי המתכת. בנוסף, באזור קיימים מרבצי בדיל, אבני חן, גבס, חומרי מלט וזהב.
בנוסף הוא הביע נכונות לארח בסיס צבאי אמריקאי באזור, אם כי ציין שהנושא עדיין נמצא בדיונים. לדבריו, הדרך להכרה בינלאומית עוברת דרך שיתוף פעולה עם הקהילה הבינלאומית בתחומי ביטחון, מסחר, מלחמה בטרור, מלחמה בפיראטיות ומניעת הגירה בלתי חוקית.
ביחס ליחסים עם סומליה, הנשיא הביע ביקורת חריפה על מה שלטענתו ניסיונות של ממשלת סומליה להקים ממשל מקביל בתוך שטח סומלילנד. הוא הזהיר שהאזור מסוגל להגן על עצמו למרות היותו "עם אוהב שלום", והדגיש שלא ניתן לנהל דיאלוג עם סומליה בעוד היא מנסה לחלק את השטח.
התרעות פיקוד העורף