המנהרה חצתה את צפון הרצועה במקביל לציר טנצ'ר (כביש 4 החוצה את הרצועה ממעבר ארז ועד מעבר רפיח - א"א). בכמה נקודות בצפון הרצועה המנהרה מתפצלת, והיא מאפשרת מעבר גם ממזרח למערב.
המנהרה נבנתה כך שמתחת לכל בית של בכיר בגדודי החמאס בצפון הרצועה יש פיר המחבר את הבית או סביבתו הקרובה למנהרה, מה שאפשר למחבלים לנוע בחופשיות ממקום למקום בתוך בית חאנון ובכלל במרחב צפון הרצועה. זאת הסיבה שהכוח הצבאי של חמאס בכלל ובבית חאנון בפרט הצליח לשרוד בחלקו, למרות חמש הפעמים שצה"ל פשט על בית חאנון, תמרן וכבש חלקים ממנה.
"האתגר היה להילחם בשתי זירות: מעל הקרקע ומתחת לקרקע במנהרות. אלו מנהרות שחמאס חפר כמעט 20 שנה. זה שאני תופס את העל-קרקע זה לא מספיק. אני צריך להימצא גם מתחת לקרקע ולהתקדם ביחד. אם אני לא תופס את המנהרות ורץ קדימה - אני חשוף מאחור, חוטף בגב. שם אני משלם במחיר הנפגעים בקרב כוחותינו. ולכן אני צריך לפעול בשתי הזירות במקביל גם מעל וגם מתחת", אמר מפקד חטיבת גבעתי, אל"מ נ'.
"יש לנו לוחמים בחטיבה שנלחמים ברצף מאז שבעה באוקטובר. יכולים לספור בעשר אצבעות את הפעמים שהם יצאו לפגוש את המשפחות שלהם", אמר מפקד החטיבה. בית חאנון נראית משוטחת, עם כמה בניינים אחדים שעדיין עומדים על תילם.
בצה"ל מרוצים מההישג הטקטי שלו יש משמעות אסטרטגית: "תפסנו את המנהרה המרכזית, ניתקנו אותם שלא יוכלו להביא אספקה ולוגיסטיקה של תחמושת, מטענים וגם לוחמים. הבאנו אותם לכך שהם נדרשים לפעול בעל-קרקע, מה שיצר לנו הזדמנות לתקוף אותם מהאוויר ובמארבים. אנחנו מרגישים את המצוקה שלהם. הם מנותקי קשר - אנחנו יודעים שהם בלחץ וזה הזמן ללחוץ אותם", הוסיף אל"מ נ'.
הלחימה בבית חאנון בוצעה עם הרבה אש, והתקדמות של הכוחות נעשתה תחת חיפוי של חיל האוויר ממעל ופעילות של חיל ההנדסה הקרבית מתחת לקרקע.