ישראל נמצאת כרגע בנקודה נמוכה, אבל כמה פעולות יכולות להפוך את הקערה. לשם כך ישראל זקוקה לשלושה דברים: מנהיגות עם מבוגר אחראי, קבלת החלטות מקצועיות ולא רק פוליטיות, ופעולה נחושה בכל זירות הלחימה בעזה ובחו"ל בזירה הצבאית והזירה המדינית.
לוחמי האוגדה נלחמו כבר בכל חלקי הרצועה והם פועלים במסגרת מבצע "מרכבות גדעון" בכל מרחב צפון הרצועה: ג'באליה, בית חאנון, בית לאהיא והשכונות הצפוניות של העיר עזה. ההערכה כי כבר בתחילת השבוע יסיימו לוחמי האוגדה את טיהור השטח ואת המשימה שלהם ברצועה.
ישראל נמצאת בימים האחרונים במקום בעייתי. חוסר התפקוד של הדרג המדיני מביא את ישראל לאחד הכישלונות הגדולים: מדיני, אסטרטגי והחשוב הוא שישראל לא עמדה ביעדים שהציבה לעצמה - שחרור חמישים החטופים וסילוק חמאס מהרצועה.
הוא הוסיף: "בזכות טיהור קווי השטחים השולטים ברצועת עזה יצרנו מרחב בטחוני שמאפשר הזדמנויות מבצעיות, בכלל כך הגנה חזקה על היישובים שלנו ויכולת ליצר רצף פעולות התקפיות. מאמץ התקפי המבוסס על מודיעין, אש מדויקת ומבצעי תמרון עיצוביים לפגיעה שיטתית בחמאס עד להשגת מטרות המלחמה. נצמצם שחיקה לכוחותינו, ולא ניפול למלכודת חמאס".
הדברים הללו מתנהלים בדרג המדיני כמו בגשר הפיקוד בטיטניק, כאשר פעולות ההצלה התמקדו בהנחיה לתזמורת להמשיך לנגן למרות שהאונייה החלה לשקוע למצולות. ישראל יכולה להיחלץ מהצרה שהביאה את עצמה בשל ניהול הקלוקל של המערכה. התזמורת חייבת להיות מסוג אחר, והיא חייבת לנגן בסינרגייה בין הנגנים.
ראשית, צה"ל ערוך בשתי תוכניות להמשך הלחימה בעזה. ככל הנראה צה"ל יקבל את הפקודה לכתר את העיר עזה, וחיל האוויר יחד עם חיל הים והתותחנים יפגעו באש כבדה מבנים ואזורים בעיר. נושא הסיוע ההומניטרי הוא הדבר הפשוט ביותר בסיפור כאן. הטעות של ישראל שהיא פעלה מהבטן ולא מהראש, ונגררה אחרי הגחמה של סמוטריץ' לצמצם את הסיוע ולחלק אותו בתחנות החלוקה ברפיח.
התרעות פיקוד העורף