העתירה מוגשת לטענת הקיבוץ על רקע חזרה של חלק מתושבי היישוב לבתיהם, אך בשעה שרבים אחרים אינם יכולים לחזור בשל התארכות המלחמה. היא מבטאת את הרצון העז של קהילת נחל עוז להחזיר את הקיבוץ לימי השגשוג והצמיחה שלו. דווקא בשל כך, בקיבוץ הגובל בעזה מתעקשים שעל המדינה לאפשר לכל משפחה את הבחירה לחזור בתנאים הנכונים עבורה, בשאיפה להחזיר לבסוף לנחל עוז כמה שיותר תושבים - מתוך מקום של עוצמה ואמונה בעתיד של הקיבוץ, ולא בכפייה.
בקיבוץ אומרים הבוקר: "כל עוד יש מלחמה בעזה ומוחזקים שם חטופים במנהרות העינויים של חמאס, לא ניתן לקיים חיים נורמליים במרחק 800 מטר מהגדר. על המדינה להאריך את הסדר הפינוי לפחות עד למועד סיום המלחמה, ולא להסתפק בפתרונות חלקיים ולא אפויים שאינם עונים על צרכי הקהילה".
"מדינת ישראל כשלה בהגנה על נחל עוז ויישובי העוטף ב-7/10, כשלה להחזיר את כל החטופים למשפחותיהם לאחר 22 חודשי מלחמה בהם שילמנו מחירים כבדים, ונכשלת כעת פעם נוספת ביחס המזלזל שלה לקיבוץ ותושביו. במצב זה לא נותרה לנו ברירה אלא לפנות לבית המשפט העליון".
"יש אנשים שבחרו לחזור למרות המצב הקשה הזה ואני מכבדת ומעריכה אותם, אבל המון משפחות בקיבוץ מרגישות שאי-אפשר לקיים חיים נורמליים ככה, והמדינה מנסה להכריח אותם לחזור אל תוך מציאות בלתי-אפשרית. כל בוקר מסבירים לנו מחדש שהלחימה לא נגמרה, ושלא חזרנו לשגרה - אז הדבר מבחינתי תקף על אחת כמה וכמה כשזה מגיע למקום המגורים שלנו, שצמוד לעזה. אי אפשר לצייר תמונת מציאות לפי נוחות, זה אבסורד".
התרעות פיקוד העורף