כאשר ישראל פתחה במתקפת פתע נגד איראן בחודש יוני האחרון, העולם נתפס לא מוכן. מעטים צפו מהלך דרמטי כזה, בעיקר כאשר איראן הייתה מעורבת במשא ומתן רגיש עם ארצות הברית. למרות שמספר מדינות הזהירו את איראן מפני תנועות ישראליות חשודות, וגם אם רמות הכוננות הועלו, טהראן בסופו של דבר הופתעה לחלוטין מההתקפה. אופי המתקפה והקלות שבה בוצעה זעזעו את הממסד הפוליטי והביטחוני באיראן.
מאחורי הקלעים פעלו סוכני מוסד סמויים, מודיעים בתשלום ורשת של פעילים, חלקם הוטמעו לכאורה בקרב מהגרים אפגניים, שסייעו בביצוע הפגיעות. מקור איראני סיפר לאתר מידל איסט איי כי ישראל הציבה סוכנים בתוך איראן במשך שנים רבות, כשהם עוקבים אחר תנועות הפקידים הבכירים. לטענתו, סדרת פריצות סייבר לבנקים איראניים ולמוסדות ממשלתיים חשפה נתונים אישיים, כולל מספרי טלפון וכתובות של אישים בכירים ובני משפחותיהם, ופתחה את הדרך לחדירה עמוקה יותר.
"העובדה שתשעה אנשים התאספו בפגישה במטכ"ל המשותף, והמבצע החל רק לאחר הגעתו המאוחרת של אדם אחד, היא לא עניין של מקרה", הדגיש זאהד, "משרד המודיעין ומודיעין משמרות המהפכה חייבים לערוך חקירה יסודית. בלי לטפל בשורש הבעיה, אין ערובה שזה לא יקרה שוב. החשודים עדיין עלולים להיות במקום, מוכנים לסיים את שהתחילו".
פקיד ביטחון לשעבר תיאר כיצד ישראל החלה לחדור למערכת המודיעין האיראנית לפני כמעט עשרים שנה על ידי ניצול חולשות אידיאולוגיות במערכת. הוא הצביע על בחירתו של אחמדינג'אד ב-2005 כנקודת מפנה. "באותה תקופה נוצר קרע במנגנון המודיעין. המומחים המנוסים שצברו ניסיון בשנות השמונים הודחו הצידה, ודור חדש חסר ניסיון בשטח השתלט. זה החליש אותנו משמעותית", הסביר. הוא הוסיף כי תחילת שנות האלפיים ראתה גם הקמת בסיסי מודיעין ישראליים במדינות שכנות.
לאחר הפגנות התנועה הירוקה ב-2009, אנשים רבים התקדמו במהירות בשורות הביטחון על ידי הפגנת נאמנות למנהיג העליון ועוינות להפגנות. "הסביבה הזו אפשרה ככל הנראה לסוכנים זרים לעלות במערכת מבלי שיזוהו", אמר. הוא גם מתח ביקורת על השינוי האידיאולוגי: "ככל שהמערכת הפכה אידיאולוגית יותר, היא העדיפה להתמודד עם נשים חשופות ומתנגדים במקום מרגלים זרים". לדבריו, יצירת גופי ביטחון חופפים ומתחרים פיצלה עוד יותר את מערכת המודיעין והובילה לבלבול פנימי.
התרעות פיקוד העורף