לא ברור כמה זמן יחזיקו מעמד החטופים. ברור שלא הרבה. עם תזונה של רבע פיתה או מעט קטניות כמו שעועית ועדשים ביום לא ניתן לשרוד. הוסיפו על זה את המצב הנפשי הירוד, את העובדה ששוביך מבשלים אוכל לידך ואוכלים מכל טוב מהסיוע שאנחנו מספקים להם - ולך לא ניתן. בלתי אפשרי לשמור על שפיות וחוסן נפשי.
המילה "ויטמין" גזורה מהמילה הלטינית "ויטה" שפירושה - חיים. ללא ויטמינים אין חיים. הגוף אינו יכול לייצר אותם בכוחות עצמו, ואנו זקוקים למקורות חוץ כמו בשר, ביצים, דגים, ירקות ופירות. החסר שהם חווים בברזל, למשל, מביא לחולשה, קוצר נשימה, בעיות במערכת העצבים, במוח, בעצבים ההיקפיים ובכל הרקמות הפנימיות.
לא אכפת לי שנצהיר שנוצחנו על ידי חמאס ונפסיק לאלתר את המלחמה. כיהודי וכישראלי, או פשוט כבן אנוש, לא אוכל להרשות לעצמי לא לגאול את החטופים. הפילוג הקיצוני בעם לא יעמוד למתנגדי השחרור ביום פקודה. חיילי צה"ל יחשבו פעמיים אם להילחם, בידיעה שאם חס וחלילה ייפלו בשבי - הממשלה לא תעשה דבר כדי להשיבם הביתה.
יש להגיע לעסקה, לתת לחמאס הכל, כל מה שהם מבקשים, ולקבל את כל חטופינו עכשיו ומיד. אחרת לא נוכל להביט על עצמנו במראה. באנו בטענות לאומות העולם על שלא באו לעזרתנו בשואה. מה נגיד היום, כאשר אנחנו לא באים לעזרת ילדינו ואחינו?
קיבלנו אזהרה בדברי הנביא ישעיהו בן אמוץ, אומנם בהקשר קצת אחר, "איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים" (ישעיהו א, כא). כמה אני מתחבר למשפט הזה היום, כמה כואב וכמה חבל.